ברכות הנהנין

ברכות הנהנין הן ברכות שיש לומר לפני או אחרי הנאה חושית. רבות מהן קשורות לאכילה ושתייה, אך יש גם ברכות על ריח נעים ולמראה פירות מלבלבים.

התלמוד במסכת ברכות דן בחיוב הברכות ובכללים להתנהלות בזמן אכילה.

אין לאכול ללא ברכה, מלבד דברים שאינם נאכלים כדי ליהנות מטעמם, כמו תרופות. צריך לומר שתי ברכות על אכילה: ברכה ראשונה לפני האכילה, וברכה אחרונה אחרי האכילה.

ברכת המזון היא הברכה האחרונה היחידה שיש לה מקור מן התורה. שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון ('הזן', 'הארץ', 'בונה ירושלים') חלות מן התורה על מי שאכל לחם ושבע. החיוב לברכה לפני האכילה הוא תקנת חכמים, כדי שלא יישכח האדם להודות.

את הברכה הראשונה מברכים מיד לפני האכילה. אסור להפסיק בין הברכה לאכילה. החיוב לעניין הזה חל על כל כמות שאדם מתכוון לאכול, אפילו קטנה מאוד.

יש שש ברכות ראשונות, וכל אחת מיוחדת לסוג מזון אחר. כל הברכות מתחילות "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם" ויש סיומת שונה לכל סוג מזון. יש כללים הלכתיים שמחליטים איזו ברכה מברכים על כל מאכל.

אם אדם רוצה לאכול שני מאכלים שעל שניהם מברכים את אותה ברכה, הברכה על הראשון פוטרת גם את השני, אם ידע בעת הברכה שהוא עתיד לאכול את שניהם. אם לא התכוון לכך, צריך לברך שוב על השני. אם המאכל מורכב ממספר מרכיבים, מברכים על מרכיב העיקרי. אכילת לחם מברכת על רוב המנות שנאכלות בסעודה; אבל יש מקרים מיוחדים, כמו פירות שמוגשים כקינוח, שאינם כפופים לברכת הלחם.

גם לגבי משקאות יש כללים: ברכת היין יכולה לפטור משקאות נוספים שנשתים אחריו.

כשיש כמה מאכלים שצריך לברך עליהם, מברכים קודם על המאכל החשוב יותר. במסורת יש כללים וסדרים מקובלים לגבי סדר הברכות. לדוגמה, עדיפות למזון ממשבעת המינים ולעדיפויות בין סוגי לחם. הרמב"ם סובר שסדר הקדימות חל כאשר לאדם אין העדפה אישית לגבי המזון.

צריך לדייק בנוסח הברכה ולבחור את הברכה המתאימה למאכל. סוגי הכנה ושילובים במזון מעוררים דיונים הלכתיים על הברכה הראויה.

ישנן ברכות אחרונות שונות, אך ברכת המזון היא המרכזית ונאמרת לאחר אכילת לחם כשבעו.

יש ברכות גם על ריחות נעימים, שנאמרות לפני חוויית הריח.

רבי יהודה הלוי הסביר שהברכות עוזרות להגביר את המודעות להנאה. ככל שהמודעות גדולה יותר, כך ההנאה מהאוכל או מהריח עולה. לכן הברכה היא גם כלי שמעצים את ההערכה וההנאה.

ברכות הנהנין הן ברכות שאומרים לפני או אחרי הנאה. הנאה היא אכילה, ריח טוב או לראות פרחים.

התלמוד דן בחשיבות הברכות.

אסור לאכול בלי ברכה. יש ברכה לפני האכילה וברכה אחרי. ברכת המזון היא הברכה שאומרים אחרי שאוכלים לחם ושבעים. לחם חשוב, ולכן הברכה עליו מכסה גם חלק מהאוכל שנאכל בסעודה.

את הברכה הראשונה אומרים מיד לפני האוכל. אסור לעשות פסק זמן בין הברכה לאכילה.

יש שש ברכות ראשונות שונות. כל ברכה מתאימה לסוג מזון אחר. אם אכלים שני מאכלים שצריכים את אותה ברכה, הברכה הראשונה יכולה לחול גם על השני, אם התכוונו לאכול את שניהם.

כשיש הרבה אוכל, מברכים קודם על המאכל הכי חשוב. יש כללים שמייעדים סדר עדיפות.

יש ברכות שאומרים אחרי האוכל. ברכת המזון היא הברכה העיקרית אחרי לחם.

על ריחות נעימים אומרים גם ברכה לפני הריח.

רבי יהודה הלוי אומר: כשעוצרים ומברכים, שמים לב יותר. כששמים לב, נהנים יותר מהאוכל.