סעודת פורים היא מצווה לערוך סעודה ביום פורים, והיא כוללת גם שתייה כדי לשמוח. בניגוד לחגים אחרים, סעודה זו מקיימת ביום ולא בלילה.
התורה שהציבה את ימי הפורים מופיעה במגילת אסתר (הספר שסופר את סיפור הפורים). החיוב לקיים סעודה אינו מופיע במשנה (אוסף הלכות מוקדם), אך הוא ברור בגמרא (המשך והסבר למשנה).
הפסוק מדבר על "ימי משתה ושמחה", וממנו לימד רבא שהסעודה צריכה להתקיים ביום ולא בלילה. הרמ"א (פוסק מאוחר יותר) כתב שיש להתחיל אותה אחרי תפילת מנחה. לעומת זאת, יש שכתבו שיודעים לערוך אותה מוקדם יותר בבוקר, כמו סעודת אסתר, כדי להתאים גם את התפילות היומיות. כיום נהוגים מנהגים שונים, וחכמי ההלכה התלבטו לגבי אופן קיום הסעודה.
יש מחלוקת האם חובה לאכול לחם בסעודה. כתבו דעות סותרות: חלק הפוסקים אומרים שאין חובה, וחלק אחר טען שיש חובה. גם לגבי אכילת בשר קיימת מחלוקת. יש מי שאומר שאין חובה, ויש פוסקים שמצאו חובה לפי הרמב"ם. הרב משה פיינשטיין פסק שעוף suffice (מספיק), והרב וואזנר ציין שעדיף בשר בהמה.
בגמרא מובאת אמירת רבא על שתיית היין בפורים. יש שהסתמכו על כך כעל חיוב לשמוח ולשתות. אחרים פירשו סיפורים תלמודיים כהזהרה מפני שכרות, וטענו שיש איסור חמור לשתות עד שאדם מתמוטט. רוב הפוסקים לא אימצו את האיסור הקיצוני הזה.
בברכת המזון שאומרים אחרי הסעודה, בנוסף לאמירת "על הניסים" בכל אכילת לחם בפורים, תיקנו לומר את הצורה "מיגדול" ולא "מגדיל" כפי שנאמר בימים עם מוספין.
סעודת פורים היא מצווה לעשות סעודה ביום פורים. בסעודה גם שותים כדי לשמוח.
הדבר מגיע ממגילת אסתר. מגילת אסתר הוא הספר שסופר את סיפור פורים.
סעודת פורים נעשית ביום ולא בלילה. יש חכמים שאומרים להתחיל אחרי תפילת מנחה. אחרים אמרו שאפשר לאכול בבוקר, כמו בסעודת אסתר.
יש מחלוקת אם חייבים לאכול לחם. יש גם ויכוח אם צריך לאכול בשר. חלק מהחכמים אומרים שעוף מספיק.
יש מסורת שאומרים לשתות לשמחה. אחרים הזהירו מפני שכרות. רוב הפוסקים לא מנחיתים איסור מוחלט.
אחרי הסעודה אומרים ברכת המזון. בפורים מוסיפים את "על הניסים" ומקפידים על צורת הברכה המיוחדת.
תגובות גולשים