ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה בתפילת העמידה (התפילה המרכזית בשמונה עשרה הברכות). היא נאמרת אחרי ברכת ההודאה. בחזרת הש"ץ, חזרת החזן, כאשר החזן חוזר על העמידה בשם הציבור, נוהגים החזנים לומר אותה לאחר ברכת כהנים (ברכת כהנים = הברכה שהכהנים מברכים בה את הציבור). הברכה מבקשת מהקב"ה להשכין שלום על כל עם ישראל.
ניתן לחלק את הברכה לשלושה או ארבעה חלקים עיקריים:
1. בקשה להשכנת שלום, מילים שמבקשות שלום, ברכה וחסד עלינו ועל כל ישראל.
2. בקשה לברכה מאור פניו של הקב"ה, בקשה שיברך אותנו באור פניו, כי באורו נתנה התורה וחיים. חלק זה חסר בנוסח קטלוניה.
3. בקשה לברכה תמידית עבור כלל ישראל, בקשה שהאל יברך את עמו בכל עת ובכל שעה. גם חלק זה חסר בנוסח קטלוניה.
4. חתימת הברכה, ניסוח הסיום ברוך אתה ה' המברך את עמו ישראל בשלום.
קיימים נוסחים עתיקים, למשל נוסח ארץ ישראל הקדום שמבקש שלום על ישראל ועל העיר והנחלה, ונוסח קטלוניה שמנוסח במילים שונות ופחות כולל את חלקי הבקשות השניים.
היום יש שינויים בין עדות: למשל נוסח ספרדים, נוסח תימן ונוסח אשכנז. הקוים הכלליים נשמרים, אך מנוסחים ומילים ספציפיות משתנות לפי קהילה ומסורת.
בחלק מהקהילות נהוג לומר במקום שים שלום את נוסח שלום רב. ההבחנה בדרך כלל תלויה במנהג הקהילה ובשאלה האם נאמרת ברכת כהנים בחזרת הש"ץ. לפי מנהג אשכנז אומרים שים שלום כאשר יש ברכת כהנים, ובשאר התפילות שאינן כוללות ברכת כהנים נאמר שלום רב.
בעשרת ימי תשובה (ימי בין ראש השנה ליום כיפור) מוסיפים תוספות מסוימות לפני חתימת הברכה. בתוספות אלה מבקשים חיים, ברכה, פרנסה וגזירות טובות. בנוסח אשכנז העתיק הייתה גם חתימה שונה בעש"ת, במקום המברך את עמו ישראל בשלום נאמרה עושה השלום; מנהגים אלו משתנים בקהילות שונות.
עקב חשיבות הברכה כסיום העמידה, סידורים רבים נקראו שים שלום. בין אלה קיימים סידורים קצרים עם כוונות, סידורי חסידות וסידורים של תנועות שונות.
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה בתפילת העמידה. תפילת העמידה היא התפילה המרכזית בשמונה עשרה ברכות. ברכת שים שלום נאמרת אחרי ברכת ההודאה.
לפעמים החזן חוזר על התפילה בשם הציבור. במצב הזה הוא אומר את הברכה אחרי ברכת כהנים. ברכת כהנים היא הברכה שהכהנים נותנים לעם.
הברכה מבקשת מהאל ישכון שלום על עם ישראל.
הברכה מחולקת למספר חלקים פשוטים:
- בקשה להשכנת שלום עלינו ועל כל ישראל.
- בקשה לברכה מאור פני האל, חלק זה לא מופיע בנוסח קטלוניה (אזור בספרד בעבר).
- בקשה לברכה תמידית לכל ישראל, גם חלק זה חסר בנוסח קטלוניה.
- חתימה קצרה שמברכת את העם בשלום.
בקהילות שונות מנסחים את הברכה קצת אחרת. יש קהילות שאומרות שים שלום. אחרות אומרות שלום רב. גם בנוסחי ספרדים, תימנים ואשכנז יש הבדלים קלים.
בעשרת ימי תשובה, הימים בין ראש השנה ליום כיפור, שמבקשים סליחה, מוסיפים מילים של ברכה כמו חיים ופרנסה טובה.
יש סידורים (ספרי תפילה) שקראו לעצמם שים שלום, בגלל חשיבות הברכה.
תגובות גולשים