בשר חזיר

בשר חזיר (נקרא גם "בשר לבן") הוא בשר שהוכן מחזיר. זהו סוג הבשר השני בשכיחותו בעולם, אחרי עוף. ביהדות ובאסלאם איסור על אכילתו.

חלקי חזיר דומים לבקר: צלעות, צוואר, סינטה, פילה וירך. קיימים גם מוצרים מעושנים מבשר חזיר.

החזיר המבוית מקורו בחזיר הבר. הוא בוית כבר בסביבות האלף השישי לפני הספירה, כנראה במזרח התיכון או בסין. עורו שימש לייצור מוצרים, ועצמותיו לכלים וקישוטים. נטייתו של החזיר לחפור עזרה לחקלאים, וחוש הריח שלו מסייע במציאת פטריות כמו כמהין.

בשר חזיר שמן ורך. הוא מתאים לטיגון ולצלייה בתנור או על גריל. לעיתים צולים חזירים שלמים כמנה חגיגית. השימוש העיקרי הוא במאכלים מעובדים: נקניקים, נקניקיות, שינקן (חרטום של חזיר) ובייקון. בייקון נעשה מחלקים כמו כתף ובטן. במזרח אירופה נוהגים גם לשמר שומן חזיר במלח.

בשר חזיר מהווה כ-38% מצריכת הבשר העולמית. לפי משרד החקלאות האמריקאי, ב-2006 נצרכו בעולם כ־100 מיליון טונות בשר חזיר. בין 2002 ל-2006 גדלה צריכת החזיר בסין בכ־20% עקב העיור ועליית ההכנסה לנפש. בישראל נשחטים כ־200,000 חזירים בשנה.

מקורות עתיקים כמו הרודוטוס ויוסף בן מתתיהו מזכירים איסורים במצרים על אכילת חזיר.

בכמה מקומות בסוריה העתיקה היו פולחנים שאסרו על הקרבת חזיר ואכילתו.

הרודוטוס מדווח שבקרב הסקיתים לא גידלו חזירים ולא הקריבו אותם.

חפירות מראים שביישובים המוגדרים כישראלים נמצאו עצמות חזיר במיעוט רב. זה נבדל מיישובים אחרים, כמו הפלשתים, שבהם עצמות חזיר נפוצות יותר. חוקרים כמו ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן רואים באי־אכילת חזיר מנהג תרבותי עתיק אצל עם ישראל.

ביהדות ובאסלאם יש איסור על אכילת חזיר, ולעתים גם על גידולו. ביהדות החזיר אינו חיה כשרה; האיסור מופיע בספר ויקרא ובספר דברים. האיסור נחשב חמור ותופס מקום מרכזי בתרבות, גם אצל אנשים לא דתיים בעלי רקע יהודי. בקוראן מוזכר איסור החזיר בכמה מקומות, והדבר נאכף גם בחברות מוסלמיות. בישראל חוקים מקומיים אוסרים או מגבילים גידול ומכירת בשר חזיר.

הוצעו הסברים שונים לאיסור: נימוקים בריאותיים, סיבות חברתיות-היסטוריות ועוד. הרמב"ם דן בטיעונים בריאותיים, וחוקרים מודרניים מספקים פרשנויות שונות. אין הסכמה מוחלטת לגבי סיבת החקיקה המקראית.

בשר חזיר הוא הבשר של החזיר. נהוג לקרוא לו גם "בשר לבן". הרבה אנשים בעולם אוכלים אותו, אבל יהודים ומוסלמים לא אוכלים אותו.

חלקים מוכרים של החזיר: צלעות, צוואר, פילה וירך. יש גם בשר מעושן.

החזיר בוית לפני אלפי שנים מהחזיר הבר. עורו שימש לחומרים שונים. הוא גם עוזר לחקלאים בחפירה ומסייע למצוא פטריות נדירות.

בשר חזיר רך ושמני. מכינים ממנו נקניקיות, שינקן ובייקון. בייקון עושים מחלקים כמו הבטן. לעיתים צולים חזיר שלם לארוחה מיוחדת.

כמעט שליש מכל הבשר שאנשים אוכלים בעולם הוא חזיר, כ־38%. ב-2006 נאמר שנאכלו כ-100 מיליון טונות. בסין צריכת החזיר גדלה בערך 20% בין 2002 ל-2006. בישראל נשחטים בערך 200,000 חזירים בשנה.

ביהדות ובאסלאם אסור לאכול חזיר. כשר (מותר לפי היהדות) החיה אינה. בספרים הקדושים של היהדות יש איסור, וגם בקוראן מוסבר שאסור לאכול חזיר. יש מקומות שבהם אסרו לגדל חזירים או למכור את בשרם.

בחפירות בארץ ישראל נמצאו מעט מאוד עצמות חזיר ביישובים של בני ישראל. זה מראה שהם כמעט לא אכלו חזיר. גם במצרים העתיקה ובכמה מקומות אחרים היו איסורים על אכילת חזיר.