ג'ון לוק

ג'ון לוק (1632, 1704) היה פילוסוף אנגלי בולט של תקופת ההשכלה. כתביו השפיעו על תורת ההכרה, הפילוסופיה הפוליטית וחינוך.

לוק נולד בסאמרסט ולמד בווסטמינסטר ובאוקספורד. בעוררות המוקדמת חווה את מלחמת האזרחים באנגליה. עבד באוניברסיטה, למד רפואה ופילוסופיה, והיה חבר בחברה המלכותית. שירת כסגנו של לורד שרטסברי (שפטסברי), פטרונו. בעקבות מעורבות פוליטית וחשש לחייו בילה לוק גלות בהולנד. אחרי המהפכה של 1688 חזר לאנגליה, פרסם את חיבוריו המרכזיים ונפטר ב-1704 מסיבוכי נשימה.

החיבור המרכזי שלו הוא "מסה על שכל האדם" (1689). לוק דחה רעיון של "מושגים מולדים" וטבע את הביטוי טאבולה ראסה, לוח חלק; כלומר, שכל האדם נולד בלי רעיונות מוכנים. לדעתו, כל הידע מגיע מהניסיון: חישה ושיקוף פנימי (רפלקציה). הוא הבחין בין אידיאות פשוטות שאינן ניתנות לפירוק לבין אידיאות מורכבות שמורכבות מאחרות. לוק גם דיבר על השפה: מילים מייצגות אידיאות בשכל, אך שימוש בשפה יוצר בעיות הבנה בין אנשים.

לוק חילק ידע לסוגים: אינטואיטיבי (מיידי), דמונסטרטיבי (הוכחות) וחושי (נחות). הוא קרא להיות צנועים לגבי שאלות שאין להן הוכחות בטוחות, למשל יחסי גוף-נפש.

בשתי המסכתות על הממשל טען לוק נגד רעיון המלכות האבסולוטית. הוא הציג את מצב הטבע, חוק הטבע וזכויות טבעיות של כל אדם, חיים, חירות וקניין. מקור ההסמכה לממשלה הוא הסכמה בין בני אנשים (אמנה חברתית). הממשלה צריכה לקבל הסכמה ולהיות מוגבלת במעשיה; אם היא פוגעת בזכויות, יש זכות למרד. לוק תמך בהפרדת רשויות, מחוקקת, מבצעת ופדרטיבית, כדי למנוע רודנות.

לוק טיפל בנושאי קולוניות וכלכלה. הוא סייע בניסוח חוקים לפרובינציית קרוליינה, והיה מעורב בשאלות שהשפיעו על מצב העבדים שם. בנוסף, השקיע בכמה חברות הקשורות לסחר בחומרים ולעבדים. עמדותיו המאוחרות בנוגע לעבדות הן מורכבות ועמדו במתח מול רעיונותיו על חירות וקניין.

בהתחלה תמך בתפיסות פחות סובלניות, אך אחרי מפגשיו עם פלורליזם דתי חזר בו. ב"איגרות על הסובלנות" טען שהמדינה אמורה לשמור על עניינים אזרחיים בלבד, חיים, חירות וברכוש, ולא לכפות אמונות דתיות. הכנסייה אמורה לפעול באמצעות שכנוע, לא כוח. חריגים שהוא חשד בהם כלפי סובלנות היו אתאיסטים, משום שלוק חשש שהם לא יישמרו שבועות וחוזים.

בספרו על החינוך המליץ לוק על חינוך המותאם לטבע הילד. הוא דגל בהרגלים טובים, בלמידה דרך ניסיון ובפיתוח שליטה עצמית. הימנעות מעונשים מופרזים ושימוש בהערכה חברתית במקום פרסים מוחשיים הם רעיונות חוזרים אצלו.

לוק כתב גם על הנצרות, וטען שהתגלות ושכל משלימים זה את זה. כתביו החזיקו השפעה רחבה: על האמפיריציזם, על פילוסופיית השפה, על רעיונות סובלנות, ועל תיאוריות פוליטיות שהשפיעו על אירופה וארצות הברית. רבים ראו בו דמות מפתח בתולדות הליברליזם.

ג'ון לוק (1632, 1704) היה פילוסוף אנגלי חשוב. הוא חשב וניהל מחשבות על ידע, מדינה וחינוך.

לוק נולד באנגליה ולמד באוקספורד. הוא עבד שם והכיר אנשים פוליטיים. לפעמים הוא היה בחו"ל בגלל מחלוקות פוליטיות. אחרי שהכל שקט חזר לאנגליה ופרסם ספרים.

בלידתו, לדעתו, שכל האדם הוא לוח חלק. טאבולה ראסה אומר שזה כמו לוח שמלמדים עליו דברים באמצעות ניסיון. חושים ורפלקציה (הרהור פנימי) בונים רעיונות. לכן לוק אמר: כדי ללמוד צריך להסתכל, לשמוע ולחשוב.

הוא כתב שיש סוגים של ידע: ידיעה מיידית, ידיעה בהוכחה וידע שמגיע מהחושים. הוא גם דיבר על מילים: מילים מייצגות רעיונות, והן לא תמיד מובנות באותו אופן על ידי כולם.

לוק אמר שכל אדם זכאי לחיים, חירות וקניין. מדינה נולדת מהסכמה בין אנשים (אמנה חברתית). אם השלטון פוגע בזכויות האלה, יש זכות להתנגד לו. הוא תמך ברעיון של חוקים ובחלוקה של תפקידים בממשלה.

לוק חשב שהמדינה צריכה לדאוג לדברים אזרחיים בלבד. אמונה דתית היא עניין פרטי של כל אדם. לכן כדאי לאפשר סובלנות דתית, כלומר לא לכפות אמונה בכוח.

בלוק כתב עצות להורים: להקנות הרגלים טובים, ללמוד דרך ניסיון, ולפתח שליטה עצמית. הוא חשב שזה חשוב יותר משינון קר של חומר.

הרעיונות של לוק השפיעו על פילוסופים ומדינות. לעתים אנשים גם ויכחו על חלק מהדברים שכתב.