קיבוץ גבולות הוא יישוב שיתופי (קיבוץ) בנגב המערבי. בתחילה הוא נבנה כמצפה (תחנת חקלאות) ב-1943. את הקיבוץ הקימו ב-1946 חברים שהתארגנו בשם "אלמגור".
במצפה הגבולות עשו ניסיונות חקלאיים. בזמן מלחמות המקום שימש כבסיס ועזר לאזור. ב-1949 פתחו שם בית מלאכה לליטוש יהלומים. אחר כך בית המלאכה נסגר. אחרי המלחמה הקיבוץ הועתק מעט למקום החדש.
בשנת 1947 הותקף כלי של הקיבוץ. באותו אירוע אחד מהחברים נהרג ושלושה נפצעו.
היום גבולות משלב חקלאות ותיירות. מגדלים תפוחי אדמה, גזרים ובוטנים. יש רפת משותפת וקצת תעשייה בשם "פולימר". במקום יש גם אורחן למצפים, מרכז נוער ושיעורים. כל שנה מתקיים פסטיבל מוזיקה שנקרא אינדינגב.
ב-7 באוקטובר הקיבוץ לא הותקף. רוב האנשים פונו למקומות בטוחים. השאר עזרו בשליחת אספקה ולוגיסטיקה. אחר כך רבים שבו והחיים בקיבוץ חזרו בהדרגה.
גבולות והקיבוצים השכנים ביקשו מבית המשפט להכיר בתושביהם כמפונים. הם רוצים לקבל את אותם זכויות כספיות כמו יישובים אחרים.
במצפה הגבולות עשו ניסיונות חקלאיים. בזמן מלחמות המקום שימש כבסיס ועזר לאזור. ב-1949 פתחו שם בית מלאכה לליטוש יהלומים. אחר כך בית המלאכה נסגר. אחרי המלחמה הקיבוץ הועתק מעט למקום החדש.
בשנת 1947 הותקף כלי של הקיבוץ. באותו אירוע אחד מהחברים נהרג ושלושה נפצעו.
היום גבולות משלב חקלאות ותיירות. מגדלים תפוחי אדמה, גזרים ובוטנים. יש רפת משותפת וקצת תעשייה בשם "פולימר". במקום יש גם אורחן למצפים, מרכז נוער ושיעורים. כל שנה מתקיים פסטיבל מוזיקה שנקרא אינדינגב.
ב-7 באוקטובר הקיבוץ לא הותקף. רוב האנשים פונו למקומות בטוחים. השאר עזרו בשליחת אספקה ולוגיסטיקה. אחר כך רבים שבו והחיים בקיבוץ חזרו בהדרגה.
גבולות והקיבוצים השכנים ביקשו מבית המשפט להכיר בתושביהם כמפונים. הם רוצים לקבל את אותם זכויות כספיות כמו יישובים אחרים.