גומי (משחק ילדים)

גומי (נקרא גם גומי יפני, גומי סיני או גומי הולנדי) הוא משחק ילדים שמשתמש בטבעת ארוכה של גומי גמיש מאוד, לעתים נקראת "גומי תחתונים".

למשחק דרושים לפחות שלושה משתתפים. שניים לפחות מחזיקים את טבעת הגומי מוצמדת ברגליהם ומשמשים כעמודים. המשתתף הפעיל קופץ לפי תבנית קבועה עד שהוא מפסיד קפיצה, ואז התור עובר לשחקן הבא. כשהוא חוזר לתורו, הוא ממשיך מהנקודה שבה נפל.

השלבים מקובלים בשמות כמו ראשון, שני, שלישי וכן הלאה, והם מציינים גובה של הגומי: קרסוליים, אמצע השוק, ברך, אמצע הירך, מותן, בית השחי וצוואר.

אחת התבניות היא לקפוץ על הקו הראשון, לקפוץ בין הפסיים, על הקו השני, לעבור אותו ולצאת. יש גם תבניות שמקיפות פיתול של שני פסי הגומי בין הרגליים בעזרת קפיצה סיבובית.

למשחק רמות קושי: רמה בסיסית; רמה שנייה ('צמצום' או 'צמודים') שבה מחזיקים הגומי רגליהם קרובות ומקטינים את המרחב; רמה שלישית של הוצאת רגל מצד המחזיקים; רמה רביעית שבה קופצים על רגל אחת; רמה חמישית ('דום') שבה עומדים במקום; ורמה שישית ('קיפי') שבה מבצעים את השלבים עם העיניים עצומות.

אם חסרים משתתפים אפשר להקיף בכיסא או חפץ אחר את הגומי. המשחק נפוץ בעיקר בקרב בנות ודורש מיומנות, יכולת פיזית ודיוק מוטורי.

גומי הוא משחק עם טבעת ארוכה של גומי גמיש. את הטבעת גם קוראים 'גומי תחתונים' (טבעת גומי ארוכה).

צריך לפחות שלושה ילדים. שניים מחזיקים את הגומי ברגליים. הילד שקופץ קופץ על הגומי לפי דפוס עד שהוא מפסיד. כשהוא חוזר, הוא מנסה מאותה נקודה.

יש שלבים לפי גובה: קרסוליים, שוק, ברך, ירך, מותן, בית שחי וצוואר. לדוגמה: קפוץ על הקו הראשון, קפוץ בין הפסיים, על הקו השני ותצא.

יש רמות קושי פשוטות וקשות. לדוגמה, מחזיקים את הרגליים צמודות כדי להקטין את המרחב; אפשר גם לקפוץ על רגל אחת; ולעשות את הכול עם העיניים עצומות.

אם אין מספיק ילדים, אפשר לעטוף את הגומי סביב כיסא. המשחק נפוץ בקרב בנות. הוא דורש תיאום, קפיצה טובה ומיומנות.