גוסטב ברגמן

גוסטב ברגמן (בגרמנית: Gustav Bergmann) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פסיכולוג ומשפטן יהודי-אמריקאי יליד אוסטריה, וחבר החוג הווינאי. הוא טבע את הביטוי "המפנה הלשוני".


נולד בווינה ולמד מתמטיקה באוניברסיטת וינה. שם קיבל תואר דוקטור ב-1928. במהלך עבודת הדוקטורט סייע לאלברט איינשטיין במחקריו. ההזמנה לפגישות החוג הווינאי קישרה אותו לזרם הפוזיטיביזם הלוגי.

ברגמן השתמש בשיטות ניתוח פילוסופיות של מור, קרנפ וויטגנשטיין המוקדם. מטרתן הייתה לפשט בעיות פילוסופיות ולהבהיר את הקשרים בין שפה ומציאות. הוא דיבר על "שפה אידיאלית", שפה מדויקת שתחשוף את המבנה הבסיסי של המציאות. כמשתתף באונטולוגיה, כלומר כחוקר של מה שקיים באמת, שאל מה חייב להתקיים כדי שנוכל לבנות שפה כזו.

עם עליית הנאציזם היגר לארצות הברית ב-1938. ב-1940 התחיל ללמד באוניברסיטת איווה, קיבל קביעות ופרש ב-1974. המשיך ללמד פסיכולוגיה ולעסוק בפילוסופיה עד מותו ב-1987.


בין כתביו: "Logic and Reality" (Madison, 1964).

גוסטב ברגמן נולד בווינה שבאוסטריה. הוא היה מתמטיקאי, עוסק במספרים. הוא היה גם פילוסוף, חוקר רעיונות, פסיכולוג, חוקר נפש, ומשפטן, מומחה לחוק.


ב-1928 קיבל דוקטורט במתמטיקה. בזמן הלימודים עזר לאלברט איינשטיין. הוא השתתף בפגישות של החוג הווינאי. חוג הווינאי היא קבוצה של אנשים שחקרו שפה ולוגיקה.

ברגמן טבע את המונח "המפנה הלשוני". זה רעיון שאומר שהשפה חשובה כדי להבין רעיונות גדולים.

ב-1938 עזב לארצות הברית. ב-1940 התחיל ללמד באוניברסיטת איווה. הוא פרש ב-1974 והמשיך ללמד עד מותו ב-1987.


הוא כתב את הספר "Logic and Reality" (1964).