גטו רומא הוקם בשנת 1555 ברובע סנטאנג'לו. הקמתו נעשתה בעקבות בולה של האפיפיור פאולוס הרביעי, צו רשמי שהאשים את היהודים ברצח ישו והגביל את זכויותיהם. היהודים נצטוו להתרכז ברובע מוקף חומה, ששעריו נסגרו בלילה. הם קיבלו שישה חודשים לעזוב את בתיהם ולמכור רכוש; העסקאות נעשו לעתים במחיר נמוך מאוד, ככ‑חמישית מהערך האמיתי.
במשך 242 שנים חויבו יהודי רומא לגור בגטו. ב-1798 נפוליאון כבש את רומא וביטל את הגטו זמנית. כשהשלטון האפיפיורי חזר, חזר גם הגטו. ב-1848 בוטל זמנית שוב, והביטול הסופי הגיע ב-1870. האשמה הדתית נגד יהודים הוסרה רשמית רק ב-1963 על ידי האפיפיור יוחנן ה-23.
התחום המקורי של הגטו היה דרומית לשדה מרס ליד נהר הטיבר. שטחו היה כ-23,000 מ"ר, ובסוף המאה ה-17 חיו בו כעשרת אלפים איש בצפיפות רבה. ב-1823 הורחב הגטו צפונה כמעט עד הרחובות של היום.
המיקום נחשב גרוע: האזור היה ביצתי ועלול להציף כשהטיבר עלה על גדותיו. לכן נבחר, לפי מדיניות של האפיפיורים, לאכלס שם את היהודים, כדי להשאירם בחיים אך בתנאים קשים.
מזרקת הצבים הוזמנה ב-1580 על ידי משפחת מטאי מאת ג'אקומו דלה פורטה. הצבים נוספו במאה ה-17, אולי על ידי ברניני. קמרונות תיאטרון מרצ'לו שימשו לשוק בו פעלו חנויות יהודיות, והכנסייה Sant Angelo in Pescheria שימשה להפצת דרשות נגד היהדות; עליה יש עדיין כתובת בגנות היהודים.
כשהגטו הוקם, בתי הכנסת ברחבי העיר ננטשו. רק קהילה קטאלנית שמרה על בית כנסת פעיל (Scuola Catalana). עם השנים נוספו בגטו ארבעה בתי כנסת בתוך המבנה הקיים: Il Tempio (הוותיק), בית הכנסת הסיציליאני, בית הכנסת הקאסטיליאני (Il Tempio nuovo) ובית הכנסת החדש. לאחר חנוכת בית הכנסת הגדול ב-1904 עברו חלק מהפעילות למקומות החדשים.
בגטו שכנו אתרים בולטים כגון מזרקת הצבים ושרידי מבנים ישנים שאפשר לראות עד היום.
הגטו הוקם ברומא ב-1555. גטו זה היה אזור שבו אסרו על היהודים לגור מחוץ לו.
אפיפיור (הראש של הכנסייה הקתולית) הוציא פקודה בשם Cum nimis absurdum. פקודה זו הכריחה את היהודים לעבור לגטו.
רבים מהיהודים נאלצו למכור את בתיהם והחנויות שלהם במחיר נמוך מאוד. במשך שנים רבות חיו שם בתנאים צפופים וקשים.
הגטו היה ליד נהר הטיבר. המקום היה ביצתי ונשפך במים כשנהר הטיבר עלה.
האפיפיורים בחרו שם גם כי רצו שהיהודים יישארו בחיים, אבל בתנאים קשים.
בגטו יש מזרקה מפורסמת שנקראת "מזרקת הצבים". היא הוזמנה ב-1580 על ידי משפחת מטאי. ליד המזרקה פעל שוק שבו היו חנויות של יהודים.
יש גם כנסייה שבה הובאו היהודים כדי לשמוע דרשות נגד אמונתם.
כשהגטו נוצר, בתי הכנסת בעיר ננטשו. רק קהילה קטנה שמרה על בית כנסת פעיל.
בגטו הוסיפו כמה בתי כנסת בתוך אותו מתחם. מאוחר יותר נבנה בית הכנסת הגדול.
בסוף המאה ה-19, בשנת 1870, הגטו בוטל סופית והיהודים יכלו לחזור ולגור בכל העיר.
תגובות גולשים