גיורא זייד (אוקטובר 1914 - 28 בינואר 2005) עבד במערכת הביטחון בישראל.
גיורא נולד בתל עדשים וגדל בכפר גלעדי. משפחתו עברה לשייח אבריק ב-1924. שם הוא גר כל חייו.
אביו, אלכסנדר, נהרג בשנת 1938. זה היה אירוע קשה במשפחה.
לפני הקמת המדינה הצטרף גיורא להגנה. ההגנה היא הצבא של היהודים לפני המדינה. הוא עבד גם בשירותי הידיעות. פלמ"ח הם יחידות לוחמות בתוך ההגנה.
במלחמת העצמאות עזר להביא גדוד דרוזי מסוריה להילחם לצד ישראל. דרוזים הם קבוצה דתית שמתגוררת באזור.
אחרי המלחמה עמד בממשל הצבאי. הממשל הצבאי הוא שליטה צבאית על כפרים ערביים. הוא עזר לגייס דרוזים ובדואים. בדואים הם קבוצה ערבית שחיה הרבה במדבר ובכפרים.
בשנות ה-70 היה יועץ לראש הממשלה. הוא ידע ערבית טוב. כולם קראו לו "אבו זייד".
לאחר הפרישה נתן הרצאות בחצר ביתו. סיפר סיפורים על המשפחה, תנ"ך והטבע. לפעמים זרק פירות בבדיחות על האורחים.
נשוי לבת שבע עודד. יש להם שלושה ילדים. נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון לצד משפחתו.
גיורא נולד בתל עדשים וגדל בכפר גלעדי. משפחתו עברה לשייח אבריק ב-1924. שם הוא גר כל חייו.
אביו, אלכסנדר, נהרג בשנת 1938. זה היה אירוע קשה במשפחה.
לפני הקמת המדינה הצטרף גיורא להגנה. ההגנה היא הצבא של היהודים לפני המדינה. הוא עבד גם בשירותי הידיעות. פלמ"ח הם יחידות לוחמות בתוך ההגנה.
במלחמת העצמאות עזר להביא גדוד דרוזי מסוריה להילחם לצד ישראל. דרוזים הם קבוצה דתית שמתגוררת באזור.
אחרי המלחמה עמד בממשל הצבאי. הממשל הצבאי הוא שליטה צבאית על כפרים ערביים. הוא עזר לגייס דרוזים ובדואים. בדואים הם קבוצה ערבית שחיה הרבה במדבר ובכפרים.
בשנות ה-70 היה יועץ לראש הממשלה. הוא ידע ערבית טוב. כולם קראו לו "אבו זייד".
לאחר הפרישה נתן הרצאות בחצר ביתו. סיפר סיפורים על המשפחה, תנ"ך והטבע. לפעמים זרק פירות בבדיחות על האורחים.
נשוי לבת שבע עודד. יש להם שלושה ילדים. נקבר בבית הקברות של אגודת השומרים בקריית טבעון לצד משפחתו.