גִּפּוּר (וולקָנִיזַצְיָה, Vulcanization) הוא תהליך שבו מערבבים גומי עם גופרית (יסוד כימי) ומחממים אותו.
במהלך הגיפור נוצרים קשרים קוולנטיים, קשרים חזקים בין אטומים, בין אטומי הגופרית לשרשראות הפולימר. פולימר = מולקולה ארוכה, כמו שרשרת של יחידות חוזרות. הקשרים האלה מקשרים בין השרשראות ומונעים מהן להיפרד. החום חשוב כי הוא מספק את אנרגיית השפעול, כלומר האנרגיה שדרושה כדי לשבור וליצור קשרים כימיים ולגרום לגיפור.
בשנת 1834 התחיל צ'ארלס גודייר לניסויים כדי להעמיד גומי בפני מזג אוויר. נתניאל הייוורד גילה שגומי המעורב בגופרית אינו דביק. גודייר שכר אותו, שיפר את השיטה ורשם פטנט בשנת 1839. את השיטה כינה "וולקניזציה" על שם אל הנפחות וולקן.
גיפוּר נקרא גם וולקניזציה. זהו תהליך שמקשר גומי עם גופרית (יסוד כימי) בחום.
הגופרית יוצרת חיבורים בין שרשראות הגומי. שרשרות = מולקולות ארוכות כמו שרשרת. החיבורים הללו מחזיקים את הגומי יחד. החום עוזר להתחיל את החיבורים.
בשנת 1834 צ'ארלס גודייר חיפש דרך לשפר את הגומי. נתניאל הייוורד גילה שגופרית מפחיתה הדביקות. גודייר שיפר את הרעיון ורשם פטנט ב-1839. הוא קרא לשיטה על שם האל וולקן.
תגובות גולשים