''גישור'' היא שיטה לפתירת סכסוכים שבה גורם נייטרלי, המגשר (אדם שמסייע לצדדים לדבר ולהגיע להסכמה), עוזר לצדדים למצוא פתרון שמבוסס על צרכים ואינטרסים שלהם. במקום להתמודד בבית משפט, הצדדים מנסחים הסכם שמביע את זכויותיהם ואת מה שכל אחד מהם צריך. הגישור נפוץ בתחומים כמו גישור לפני גירושין, עסקי, בין-דורי, סכסוכי שכנים וסכסוכים משפחתיים.
גישור הוא הליך מחוץ לבית המשפט. הוא רצוני: כל צד יכול להצטרף או להפסיק בכל שלב. המגשר שומר על נייטרליות, הוא לא פוסק ולא כופה פתרון. המידע שנאמר בחדר הגישור מוגן בחיסיון ובסודיות (כלומר, לא ישמש כראיה בבית המשפט). אפשר לפנות לגישור בכל שלב, גם אחרי שהתחילו הליכים משפטיים, כל עוד בית המשפט לא הכריע בתיק.
בתי המשפט בישראל מפנים תיקים לגישור ורבים מהניצבים מוכרחים לעבור מפגש מקדים לפתרון. במקרים מסוימים מתקיימת פגישת מהו"ת, פגישת מידע, היכרות ותיאום, שבה בוחנים אפשרות להעברה לגישור.
גישור מתאים כמעט לכל סכסוך בו רוצים להגיע להסכמה. דוגמאות עיקריות: גירושין, סכסוכים עסקיים, סכסוכי שכנים ומשפחתיים.
לגישור מגיעים אנשים שמוכנים לדבר ולבחון פתרונות. ההליך פשוט יחסית ומתמקד באינטרסים רחבים של הצדדים ולא רק בטענה חוקית צרה. המגשר מנסה לקדם הסדר בהסכמת הצדדים בלבד.
הגישור נערך בפגישות משותפות ושקופות. בדרך כלל מתחילים בשיחה משותפת שבה כל צד מספר את סיפורו. המגשר משתמש בשאלות ושיקוף כדי להבהיר ולהעמיק. לעיתים נערכות גם פגישות נפרדות (קאוּקסוס, מפגש צד אחד) שבהן הצדדים יכולים לשתף דברים שנוח להם לומר בסוד. בסופו של דבר נועד משא ומתן מונחה שבו הצדדים מציעים פתרונות יצירתיים. המגשר יכול להציע הצעת מגשרים, אך הצדדים אינם חייבים לקבלה.
מגשר טוב יודע ליצור תקשורת ולהוביל תהליך. הוא לא חייב להיות מומחה מקצועי בתחום הסכסוך; תפקידו לוודא שהצדדים מבינים את ההצעות. עליו גם לנסח הסכם ברור שאינו משתמע לשתי פנים.
בישראל השתנו הכללים: בעבר לא נדרשה הכשרה ספציפית, אך בחקיקה שונה הוסדרו דרישות שכרוכות במינוי מגשר מטעם בתי המשפט, וצומחו ארגוני מגשרים. ארגונים מקצועיים נוסדו מאז סוף שנות ה-90 ונערכו איחודים עד 2023.
על מגשרים שממונים על ידי בית המשפט חלות תקנות אתיקה וחובות חוקיות. בנוסף קיימים כללי אתיקה של לשכת המגשרים, שמאפשרים לנקוט צעדים נגד מי שפגע בכללים.
פגישת מהו"ת היא פגישה מקדמית לבדיקת האפשרות לגישור. בדרך כלל מתקיימת בתביעות אזרחיות בעלות ערך כספי גבוה. בפגישה זו בוחנים הצדדים והבית משפט האם להעביר את התיק לגישור. גם פגישת מהו"ת היא מוגנת בחיסיון. לאחר הפגישה הצדדים צריכים להחליט אם רוצים לגשר או להמשיך בבית המשפט.
''גישור'' היא דרך שבה אדם ניטרלי, המגשר (איש שעוזר לאנשים לדבר), עוזר לפתור ריב בלי להגיע לבית משפט. בגישור מנסים למצוא פתרון שמתאים לשני הצדדים.
הגיוסר הוא וולונטרי. כל אחד יכול להצטרף או לעזוב. מה שאומרים בחדר נשאר בסוד (חיסיון). המגשר לא שופט ולא כופה.
משתמשים בגישור כשיש ריב בגירושין, בעסק, בין שכנים או במשפחה.
פתאום יושבים כולם ביחד ומספרים את הסיפור. המגשר שואל ומסייע להקשיב. לפעמים המגשר מדבר עם כל אחד בנפרד. בסוף מנסים להציע פתרונות שנוחים לכולם.
המגשר יודע להקשיב ולסדר שיחה. הוא לא חייב לדעת את כל פרטי העבודה של הצדדים. הוא עוזר לכתוב הסכם ברור.
פגישת מהו"ת היא פגישה קצרה בבית המשפט. שם בודקים אם כדאי להעביר את התיק לגישור. אחרי הפגישה הצדדים מחליטים אם הולכים לגישור או ממשיכים בבית המשפט.
תגובות גולשים