"גרגוריוס על האבן" היא מעשייה מימי הביניים. גיבור הסיפור הוא גרגוריוס, אפיפיור (ראש הכנסייה הקתולית) במרכז הסיפור.
לפי המעשייה נולד גרגוריוס למשפחת שליטי אקוויטניה בעקבות זיווג אסור בין אח ואחות. אמו לא יכלה לגדלו והניחה אותו בסירה קטנה בים. שני דייגים הצילו אותו והעבירו אותו לראש מנזר. הוא חונך במנזר (בית דתי שבו לומדים ומחנכים) וקיבל את שמו גרגוריוס.
כשהתבגר יצא למסע כדי למצוא את עובדיו. במסעו חזר למולדתו ושחרר את אמו ממצור שנמנע עליה. בגלל שאינה זיהתה אותו, נשא אותה לאישה. לאחר הנישואים התברר לו שהיא אמו והוא פרי יחסים אסורים. כשהבין שהוסיף חטא על פשע הוריו, עזב את ביתו ושב לים.
הוא ישב על סלע בודד מוקף מים כדי לכפר על עוונו. סיגופיו היו קשים ונמשכו 17 שנים. כשהאפיפיור מת, נודע בקול שמיימי שגרגוריוס יהיה יורשו. אימו הגיעה לרומא וביקשה מחילה, והיא קיבלה אותה.
המעשייה הופיעה ב-Gesta Romanorum, אוסף סיפורים מימי הביניים. היא נשאת גם בשיר צרפתי מהמאה ה-12, שאותו השתמש המשורר הגרמני הרטמן פון אואה. על בסיס האפוס הגרמני חיבר תומאס מאן את ספרו "הנבחר". המוטיבים בזו דומים לאגדת אדיפוס (מיתוס עתיק עם נושא של זהות משפחתית בעייתית), ויש שסברו שאגדות כאלה השפיעו גם על סיפורים יהודיים כמו זה על יהושע בן נון.
גרגוריוס הוא דמות ממשהו מימי הביניים. הוא הפך לאפיפיור. אפיפיור הוא ראש הכנסייה.
כשהיה תינוק נולד כתוצאה מזוגיות אסורה בין אח ואחות. אמו לא יכלה לשמור אותו. היא שמטה אותו בסירה בים. דייגים הצילו אותו.
הם נתנו אותו לראש מנזר. מנזר זה מקום שבו אנשים דתיים חיים ולומדים. גרגוריוס גדל במנזר.
מאוחר יותר הוא שחרר אישה שנתקפה באויביה. הוא נשא אותה לאישה, ואז גילה שהיא אמו. הוא מאוד צער על כך.
כדי לכפר על מעשיו ישב גרגוריוס על סלע בודד באמצע הים. הוא נשאר שם 17 שנים. אחרי כן נבחר להיות אפיפיור. אמו באה לבקש סליחה והוא מחל לה.
הסיפור מופיע באוסף סיפורים מן ימי הביניים. יש לו קשרים לסיפורים עתיקים דומים, כמו אגדת אדיפוס.
