על ביתה של גרטרוד קראוס ברח' פרוג 24 בתל אביב
גרטרוד קראוס נולדה ב‑1901 בווינה. בתחילה למדה פסנתר, אך עברה ללמוד מחול מודרני (סגנון ריקוד חדש שמדגיש הבעה אישית ותנועה חופשית) אצל גרטרוד בודנויזר. אחרי הלימודים הצטרפה ללהקה של בודנויזר, ואז פתחה אולפן משלה והחלה להופיע בסולו. היא ארגנה רסיטל עצמאי גדול למרות שהזהירו אותה מפני הסיכון.
בשנות ה‑20 נודע סגנון ריקודה כאקספרסיוניסטי (ריקוד שמביע רגשות חזקים). ב‑1930 הוזמנה להופיע בארץ ישראל המנדטורית. ב‑1933 להקתה הציגה את היצירה "העיר מחכה", המבוססת על סיפור של מקסים גורקי. באותה תקופה, בלילה שבו עלה כוח שמאל למשבר גדול בגרמניה, המחול הוצג גם בווינה.
בפראג, אחרי פנייה של גורמים פוליטיים, הגישה קראוס בקשת הגירה למשרד המנדט. היא המשיכה ליצור וללמד עד שעלתה לארץ ב‑1935. בתל‑אביב שכרה מרתף כסטודיו, תוך הקמת להקת מחול מודרני שהופיעה במסגרת האופרה הארצישראלית העממית. בין תלמידותיה היו יפה ירקוני וריקי גל.
ב‑1949 קיבלה מלגת לימודים לחו"ל (מימון ללימודים) ולמדה בארצות הברית שיטות חדשות במחול, בהשראת מרתה גרהם (מנהיגה אמריקאית בתחום המחול המודרני). כשחזרה ייסדה ב‑1950 את תיאטרון המחול הישראלי והייתה מנהלתו האמנותית. הלהקה נסגרה תוך שנה מסיבות כלכליות. קראוס פרשה מריקוד, אך המשיכה להורות ולהיות כוריאוגרפית (מי שעוצבת ריקודים).
ביצירותיה שלבה גם מוטיבים יהודיים וישראליים, והייתה מעורבת בפיתוח ריקודי העם בארץ. בנוסף למחול, עסקה בציור, פיסול ובעבודה בטכניקת הבטיק. ב‑1975 נערכה לה תערוכה בתל‑אביב.
ב‑1968 קיבלה את פרס ישראל בתחום המחול. היא הקנתה יכולות לדורות של רקדניות ונפטרה ב‑1977. רחובות בערים שונות נקראו על שמה, ומוסד בעין הוד שומר על מורשתה.
על ביתה של גרטרוד קראוס ברח' פרוג 24 בתל אביב
גרטרוד קראוס נולדה ב‑1901 בעיר וינה. בתחילה למדה פסנתר. אחר כך בחרה להיות רקדנית.
היא למדה מחול מודרני. מחול מודרני זה סוג ריקוד שמראה רגשות ותנועות חזקות.
קראוס הופיעה באירופה. ב‑1935 היא עלתה לארץ והתיישבה בתל‑אביב. שם פתחה סטודיו לריקוד.
היא הקימה להקת מחול ולימדה רקדניות רבות. קיבלה כסף ללימודים בארצות הברית למספר חודשים. כשחזרה ניסתה להקים תיאטרון למחול.
אחרי שהפסיקה להופיע היא המשיכה ללמד ולעצב ריקודים. היא גם ציירה ופסלה.
ב‑1968 קיבלה את פרס ישראל למחול. היא נפטרה ב‑1977. היום יש רחובות על שמה ויש מקום שבעצם שומר על הזכרון שלה.
תגובות גולשים