גרף של פונקציה הוא אוסף כל הזוגות הסדורים של ערכי הקלט וערכי הפונקציה.
בצורה פשוטה זה רשימת הנקודות (x,f(x)) שמייצגות מה הפונקציה מחזירה לכל x.
לרוב מציירים את הנקודות האלה במערכת צירים קרטזית עם ציר X ואחריו ציר Y.
בנקודה (x,y) במסמך דו־ממדי, x נקרא אבסציסה (המספר הראשון) ו-y נקרא אורדינטה (המספר השני).
בהינתן פונקציה f שתחומה D, גרף הפונקציה הוא הקבוצה של כל הזוגות (x,f(x)) כאשר x שייך ל־D.
עבור פונקציה של n משתנים, הגרף הוא תת־קבוצה של המרחב במימד n+1. במקרה של משתנה אחד הגרף נמצא במישור R^2.
דוגמה מפורסמת היא גרף של פונקציה כמו f(x)=x^3-9x, שמייצר עקומה במישור.
נקודות חשובות על גרפים: חיתוך עם ציר ה‑X מוצאים כששווים את f ל־0.
חיתוך עם ציר ה‑Y מוצאים על ידי הצבת x=0 ב־f.
גרף של פונקציה הוא קבוצת נקודות. נקודה היא שני מספרים בסדר מסוים.
בציור רגיל יש שני קווים: קו אופקי שנקרא ציר X וקו אנכי שנקרא ציר Y.
לכל נקודה יש שני מספרים. המספר הראשון נקרא אבסציסה. זה המספר הראשון.
המספר השני נקרא אורדינטה. זה המספר השני.
הגרף כולל את כל הזוגות (x,f(x)) כאשר x נמצא בתחום.
גרף יכול להיות קבוצה של נקודות שמחוברות לקו או לעקומה.
נקודה חשובה היא חיתוך עם ציר X. כדי למצוא אותה מחפשים x שעושה את f שווה ל־0.
חיתוך עם ציר Y מוצאים כשמכניסים x=0.
תגובות גולשים