ג'ון בולבי (26 בפברואר 1907, 2 בספטמבר 1990) היה פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי. הוא נחשב לאבי תאוריית ההיקשרות, שהסבירה איך קשרים ראשוניים משפיעים על התפתחות האדם.
בולבי נולד בלונדון במשפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. בילדותו גודל בעיקר על ידי נאני (מטפלת ביתית), ואמו פגשה אותו לעתים קצרות בלבד. בגיל 4 עזבה אותו המטפלת האהובה, ובגיל 7 נשלח לפנימייה. חוויות אלה השפיעו עליו רבות והקנו לו רגישות לסבל של ילדים. עם זאת, הוא זיהה שגם לפנימייה יכולות להיות תוצאות טובות עבור ילדים מסוימים, בעיקר בגיל מעל שמונה.
למד מדעי היסוד בטריניטי קולג' בקיימברידג' וזכה בפרסים. אחרי תקופות הוראה בפנימיות שפעלו עם ילדים קשים, החליט ללמוד רפואה. סיים תואר ברפואה ב-1933 ועבר הדרכה בפסיכואנליזה. הוסמך כפסיכואנליטיקאי ב-1937, והתמחה גם בפסיכיאטריה למבוגרים ובפסיכיאטריית ילדים (כולל עבודה ב-London Child Guidance Clinic).
במהלך מלחמת העולם השנייה שירת כפסיכיאטר צבאי בדרגת לוטננט-קולונל. אחרי המלחמה מונה בשנת 1945 לסגן מנהל בית החולים טביסטוק ושינה את שם מחלקתו ל"מחלקת הילדים וההורים". משנת 1950 שימש כיועץ לבריאות הנפש בארגון הבריאות העולמי. נשא לאישה את אורסולה לונגסטאף ב-1938 והיה אב לארבעה ילדים. נפטר ב-1990 לאחר אירוע מוחי בשארביטו, באי סקאי, ונקבר בגבעה שנאהב על ידו.
בולבי חלק על הגישה הפסיכואנליטית שהסבירה את המוטיבציה בדחפים בלבד. במקום זאת הוא דיבר על "מוכנות", נטייה מולדת לפעול כדי להשיג מטרות חשובות לשרידות.
הוא פיתח את רעיון "מערכות התנהגותיות" (Behavioral system). מערכות אלה כוללות שלושה חלקים עיקריים:
- מטרה ברורה בעלת ערך הסתגלותי (כמו חיפוש הגנה או מזון).
- סט של תגובות ראשוניות ומולדות שמקרבות להשגת המטרה.
- גירויים מולדים שמפעילים את המערכת, קרויים גם "סימנים" או "משחררים חברתיים".
למרות שמדובר בנטיות מולדות, מערכות אלה מאפשרות גם למידה. אם תגובות מולדות אינן עובדות, האדם לומד תגובות חלופיות שמתאימות יותר לסביבה.
בולבי השתמש ברעיון זה כדי להסביר הבדלים בין אנשים בהתנהגות ובקשרים. בין כתביו המרכזיים ניתן למנות את Maternal Care and Mental Health, את ספרי הסדרה Attachment and Loss (במיוחד Attachment) ואת A Secure Base.
ג'ון בולבי (1907, 1990) היה רופא שעזר לילדים להבין רגשות. הוא פיתח את רעיון ההיקשרות. היקשרות = הקשר הרגשי בין ילד למבוגר שאכפת ממנו.
בולבי נולד בלונדון. כשהיה קטן גדל בעיקר עם נאני. נפרד מהנאני בגיל 4 ונשלח לפנימייה בגיל 7. החוויות האלה גרמו לו לדאגה גדולה לילדים.
למד בקיימברידג' ואז ברפואה. סיים דוקטור ברפואה ב-1933. למד טיפול נפשי אצל מנהיגים של הפסיכואנליזה. בזמן המלחמה עבד כפסיכיאטר בצבא. אחרי המלחמה עבד בבית החולים טביסטוק ועזר לילדים והורים. היה יועץ של ארגון הבריאות העולמי. נשא לאישה את אורסולה והיה אב לארבעה ילדים. מת ב-1990 באי סקאי ונקבר בגבעה שאהב.
בולבי טען שילדים נולדים עם מוכנות לייצר קשרים חשובים. הוא דיבר על "מערכות התנהגותיות". כל מערכת כזאת כוללת:
- מטרה, כמו למצוא הגנה או חום.
- תגובות מולדות שמקרבות למטרה.
- סימנים שמפעילים את התגובה.
עוד אמר שילדים לומדים לשנות את התגובות שלהם לפי מה שעובד סביבם. מבין ספריו מפורסם הספר Attachment.
תגובות גולשים