דאוס אקס מכינה

דֵאוּס אֶקְס מָכִֿינַה (בלטינית: Deus ex machina; ביוונית: Ἀπὸ μηχανῆς θεός) פירושו "אל מתוך מכונה". המונח מתאר פתרון עלילתי מלאכותי. כלומר, הופעה פתאומית של גורם שמגיע מבחוץ ולא נובעת מההתפתחות הטבעית של הסיפור, והוא פותר סיבוך או מסיים את העלילה.

המשמעות היא הכנסת דמות או אירוע שלא קשור לשרשרת הסיבתית של הסיפור. "שרשרת סיבתית" היא הקשר שבו כל אירוע מוביל לאירוע הבא. דוגמה ידועה היא באגדה של כיפה אדומה, שבה בסוף מופיע צייד שמציל את הדמויות. הופעתו לא נבעה באופן טבעי מהאירועים הקודמים.

מבחינה מטפורית, הביטוי מציין גם ציפייה לעזרה חיצונית במקום להתמודד עם הבעיה ישירות. זאת סוג של "אל שיבוא ויחלץ".

המונח הגיע מתיאטרון יוון העתיקה. שם השתמשו במנוף כדי להניח על הבמה שחקן בדמות אל. האל היה יורד מן המכונה כדי להתערב ולפתור מצבים שלא ניתנו לפתרון דרמטי רגיל. סופרים כמו הורטיוס והוגים כמו אריסטו הזהירו מפני תלות באמצעי הזה. המחזאי אוריפידס השתמש בטכניקה זו פעמים רבות, והדבר עורר ביקורת.

בדרך כלל זו נחשבת לחולשה אומנותית. הכנסת גורם חיצוני שאינו מתאים ללוגיקה הפנימית של הסיפור שוברת את יכולת ההזדהות והאמון בעולם הבדיוני. זה חושף את השליטה של היוצר ומחליש את התחושה שהסיפור אמיתי בתוך עצמו.

דאוס אקס מכינה זו מילה מיוחדת שמגיעה מלטינית ויוונית. המילים אומרות "אל מהמכונה". זה כשמשהו מגיע פתאום ומציל את הסיפור.

זה קורה כשמופיעה דמות או ארוע שלא היה קשור למה שקדם לו. "דמות" זאת איש או יצור בסיפור. דוגמה היא בכיפה אדומה, שבה בסוף צייד מגיע ומציל. הופעתו לא נבעה מהעלילה עד אז.

הרעיון הגיע מהתיאטרון ביוון העתיקה. שם היה כלי שירד מהתקרה עם שחקן ששיחק את האל. האל ירד כדי לפתור בעיות שהשחקנים לא יכלו לפתור.

כותבים רבים אמרו שזה פתרון חלש. זה מקשה על הקהל להאמין בסיפור. כשהכל נפתר פתאום, זה מרגיש פחות אמיתי.