דב ניר

דב ניר (17 במאי 1922, 10 בנובמבר 2011) היה גאוגרף וחוקר ארץ ישראל וזוכה פרס ישראל (1995) בגאוגרפיה.

נולד בסלובקיה. ב-1939, מעט לפני מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער, וגר בכפר הנוער בן שמן. ב-1950 החל ללמוד במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שהוקמה שנה קודם לכן. ב-1960 קיבל תואר דוקטור. לאחר מכן המשיך לעבוד במחלקה כמרצה; ב-1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר ובהמשך היה פרופסור וראש המחלקה.

בין 1977 ל-1979 עמד בראש האגודה הגאוגרפית הישראלית.

מחקריו בתחילה התמקדו בגאומורפולוגיה (חקר צורת פני השטח והנוף), תחום שבו קידם את המחקר בארץ. לאחר מכן התעניין גם בגאוגרפיה אזורית, ולימד ופרסם מחקרים על אזור עמק בית שאן.

על עבודתו בתחום גאוגרפיית ארץ ישראל הוענק לו פרס ישראל ב-1995. היה נשוי לרות והם הורים לשלושה ילדים. לזכרו מוענק מדי שנה "פרס דב ניר", מלגה לעבודת גמר מצטיינת לתואר שני במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

דב ניר (1922, 2011) היה גאוגרף. גאוגרף זה אדם שחוקר ארץ ונופים.

הוא נולד בסלובקיה. ב-1939 עלה לארץ לבד כחלק מעליית הנוער. הוא גר בכפר הנוער בן שמן.

ב-1950 למד גאוגרפיה באוניברסיטה העברית. ב-1960 קיבל דוקטורט, ושנים אחרי כן לימד והיה פרופסור וראש המחלקה.

בהתחלה חקר גאומורפולוגיה (חקר צורות הנוף). אחר כך חקר אזורים מסוימים, כמו עמק בית שאן.

ב-1995 קיבל פרס ישראל על מחקריו. הוא היה נשוי לרות והיה להם שלושה ילדים. לזכרו נותנים מדי שנה "פרס דב ניר", מלגה לתלמידי תואר שני מתמחים בגאוגרפיה.