דבאייל (ידוע גם כמקלוני חומוס) הוא חטיף חומוס מטוגן, מלוח וחריף. קמח חומוס כאן הוא קמח שעשוי מגרגירי חומוס, ולא מקמח חיטה. המרכיבים העיקריים הם קמח חומוס, מלח, פלפל חריף, אבקת פלפל שחור, כורכום ותבלינים. בתהליך ההכנה מערבבים את החומרים לבצק, יוצרים מקלונים דקים בצורת "חוטים" (לעיתים בעזרת מטחנת בשר, מכשיר שמלחץ ומעביר את הבצק דרך חורים), וטיגון עמוק בשמן.
החטיף הגיע לישראל עם יהודים שעלו מעיר הנמל עדן שבתימן. בעדן השפעה הודית על המטבח המקומי הושרה בגלל היותה נקודת מעבר בין הודו לאירופה. בשנות ה־50 וה־60 נמכר הדבאייל בשווקים על ידי רוכלים שהכינו אותו במקום במטחנה ידנית מעל סיר טיגון על פרימוס (תנור קטן לנפח חיצוני). בשנות ה־70 ירדה הפופולריות עם כניסת חטיפים תעשייתיים כמו הביסלי. כיום משווק הדבאייל באריזות או במשקל ברשתות שיווק, בקיוסקים ובחנויות תבלינים. רוכלים מסוימים הכריזו "דבאייל אוריגינל" כדי להדגיש כי הוא עשוי חומוס בלבד, אחרי שנודע שחלקם הוסיפו קמח חיטה להנמכת עלות.
דבאייל הוא חטיף מטוגן, מלוח וחריף. קוראים לו גם מקלוני חומוס. קמח חומוס זה קמח שעושים מגרגירי חומוס. שמים בקמח גם מלח, פלפל וכורכום.
מכינים אותו כך: מערבבים לבצק, דוחסים לצינורות דקים בעזרת מכשיר שנקרא מטחנת בשר, ואז מטגנים בשמן חם. טיגון זה בישול בשמן.
דבאייל הגיע לישראל מהעיר עדן בתימן. שם הושפעה האוכל גם מהתרבות ההודית. פעם מכרו אותו בשווקים עם מטחנה ידנית ותנור קטן שנקרא פרימוס. היום אפשר לקנות דבאייל באריזות בסופר ובחנות תבלינים. חלק מהמוכרים אמרו "דבאייל אוריגינל" כדי להראות שהוא עשוי רק מחומוס.
תגובות גולשים