דבורה הנביאה

דבורה הייתה נביאה ושופטת בתקופת השופטים. היא האישה היחידה שמוזכרת כמושלת-שופטת בישראל.
נראה שהיא מיהרה משבט אפרים. לפי המסורת ישבה דבורה לשפוט תחת תמר בין הרמה ובין בית אל.
על פי המסורת נקברה בקדש נפתלי, למרות שמקום מושבה היה בהר אפרים.

המלחמה החלה כאשר יאבין מלך חצור שלט דרך שרו סיסרא. העם סבל מחוסר מנהיגות וצורף פיקוד צבאי חזק.
אלוהים ציווה לדבורה לקרוא למפקד צבא, ברק בן אבינעם, להוביל את לוחמי ישראל.
ברק היסס וביקש שדבורה תלך איתו. דבורה ניבאה שנשים יקבלו את התהילה של המעשה, ולא ברק בלבד.
אכן, צבא סיסרא הובס, וסיסרא עצמו נהרג על ידי יעל, אשת חבר הקיני.

דבורה חיברה שירת ניצחון הנקראת שירת דבורה. השיר מופיע בספר שופטים ומונה כשלושים ואחת פסוקים.
השירה מתארת את הרקע למלחמה, משבחת את השבטים שלקחו חלק ומגנה את אלה שנמנעו.
השיר מדגיש את המעשים של יעל ואת תחושת ההצלה האלוהית לטובת ישראל.
בשעות מסוימות קוראים את השירה כהפטרה בפרשת בשלח בבתי הכנסת.

השירה פותחת בהודאה לאל וממשיכה בתיאור המצב שקדם לקרב. היא משבחת שבטים לוחמים ומקניטה אחרים.
יש בה הדגשה על דמויות נשיות, יעל ואמו של סיסרא, שמקבלות מקום בולט.
גם אם חלקו של הקרב הצבאי קטן בממצאיה, השירה מדגישה את הנס והסיוע האלוהי.

ישנם קווים מקבילים בין שירת דבורה לשירת הים: פתיח של הודאה לאל, מחשבה על הצלה גדולה, ותיאור התבוסה של אויבים שמסמיכים מרכבות.
גם בשתי השירים נשים מובילות את השירה: מרים בשירת הים ודבורה בשירת דבורה.

השירה הולחנה במאה ה-20 וביצעו אותה זמרות מובילות בישראל. הלחנות אלה הביאו את המילים לקהל רחב.

דבורה הייתה אישה חשובה בתנ"ך. היא הייתה נביאה ושופטת. היא היחידה שהייתה שופטת אישה.
היא ישבה לשפוט תחת עץ ותושבים באו אליה בשביל דין.

באותה תקופה שלט מלך חזק בשם יאבין. שרו של המלך היה סיסרא.
אלוהים ביקש מדבורה לקרוא לברק להילחם נגדם.
ברק אמר שהוא ילך רק אם דבורה תצטרף.
בסוף ניצחו הישראלים, וסיסרא נהרג על ידי יעל.

דבורה כתבה שיר שנקרא שירת דבורה. השיר הוא שיר ניצחון על מה שהתרחש במלחמה.
השיר משבח את מי שלחמו ובמיוחד את יעל, שעזרה לנצח.
השיר מופיע בספר שופטים וקוראים אותו בבתי כנסת לפעמים.