דגנאים (שם מדעי: Poales) הם סדרה גדולה של צמחים חד־פסיגיים (כלומר צמחים בעלי פסיג זרעי אחד).
רובם עשבים או צמחים עשבוניים, ולעיתים נדירות מטפסים או שיחים. הפרחים קטנים ובעלי חפים (עלים מיוחדים שמגנים על הפרח), ומסודרים בתפרחות (אשכולות פרחים). הזרעים בדרך‑כלל מכילים עמילן, חומר מאגר אנרגיה.
לרוב הדגנאים מותאמים להאבקה באמצעות הרוח, אך במשפחות מסוימות יש גם האבקה על‑ידי חרקים או מים.
הסדרה כוללת כ‑18 משפחות, בערך 850 סוגים וכמעל 20,000 מינים שמופיעים בכל רחבי העולם. המשפחות המרכזיות הן המשפחה הדגנית (Poaceae) עם כ‑12,000 מינים, משפחת הגמאיים (כ‑5,000 מינים), הברומליים (כ‑1,400 מינים) ו‑Eriocaulaceae (כ‑1,150 מינים). בצמחיית הבר בישראל מיוצגות חמש משפחות ובסך‑הכול כ‑340 מינים.
קבוצת הדגנאים נוצרה לפני כ‑115 מיליון שנה, בשלהי תקופת הקרטיקון, כנראה בדרום אמריקה. המאובנים הקדומים ביותר שלהם כוללים אבקה ופירות משלב זה.
המשפחה הכלכלית החשובה ביותר היא המשפחה הדגנית, שמספקת מזון לאדם, למשל חיטה ואורז, וכן קנה סוכר. דגניים גם מהווים דשאים במרעה. מבין המשפחות האחרות ראוי לציין את האננס ממשפחת הברומליים, ואת הגומא (כולל גומא הפפירוס) במשפחת הגמאיים, ששימש להכנת נייר בעבר. שאר המשפחות משמשות בשימושים מקומיים כמו הסקה, בנייה כפרית, צמחי נוי, סידורי פרחים ושזירת כובעים וסלים.
דגנאים (Poales) הם קבוצה גדולה של צמחים. "חד‑פסיגיים" פירושו שיש להם פסיג זרעי אחד.
רובם הם עשבים. הפרחים שלהם קטנים. על הפרח יש חפים, עלים קטנים שמגינים עליו. הפרחים לרוב מחוברים בקבוצה שנקראת תפרחת.
הרבה מהם מופצים על‑ידי הרוח. יש גם משפחות שמופרות על‑ידי חרקים או מים.
יש יותר מ‑20,000 מינים בכל העולם. המשפחות החשובות ביותר הן הדגניים, הגמאיים והברומליים. בישראל יש חמש משפחות ו‑340 מינים.
הדגנאים הופיעו לפני כ‑115 מיליון שנה, בקרטיקון, בדרום אמריקה. המאובנים העתיקים ביותר כוללים אבקה ופירות.
הדגניים חשובים מאוד לאוכל של בני אדם. הם כוללים חיטה, אורז וקנה סוכר. האננס שייך למשפחת הברומליים. בעבר השתמשו בגומה הפפירוס להכנת נייר. חלק ממיני הדגנאים משמשים לבניין, להסקה, לצמחי נוי ולשזירת סלים וכובעים.
תגובות גולשים