דיאבולו

דיאבולו או יו-יו סיני הוא אביזר להטוטנות מודרני שהתפתח מצעצוע סיני ישן.
מערכת הדיאבולו מורכבת משני חלקים: הכדור/גלגל שנסוב והחוט שמחבר שני מקלות.
במשחק שמים את הדיאבולו על החוט, מזריקים אותו לאוויר ותופסים אותו חזרה. מכך נולדים תרגילים רבים.
יש תרגילים שמשתמשים רק בדיאבולו והחוט, ויש כאלה שמשתמשים גם בחלקי הגוף. אפשר להפעיל מספר דיאבולו בו‑זמנית; להטוטנים מקצועיים יכולים להפעיל עד שישה.
קיימים סוגים שונים: דיאבולו כבדים או גדולים שומרי תנע (שומרים על הסיבוב) ודיאבולו קטנים או קלים שניתנים לזריקה לגובה רב ומסתובבים מהר יותר. יש דיאבולו מגומי שעמידים יותר לנפילות, ויש מברזל.
תרגילים מיוחדים מחולקים לקבוצות כמו קשרים (knots), קשרים וחיבורים בחוט; עזיבות מקל (suicides), שחרור המקלות ואז החזרתם; תרגילי גוף (body tricks), שימוש בגוף; והחלקה על המקל (grinds), החלקת הדיאבולו על המקל.
הדיאבולו התפתח מהיו-יו הסיני שעוצב לראשונה במאה ה‑12. היו‑יו הסיני כלל ציר מרכזי ושני גלגלים בדומה לדיסק; לעומת זאת הדיאבולו בעל צורה חרוטית יותר.
המילה "דיאבולו" לא קשורה בעברית ל"שטן". השם הוטבע על ידי המהנדס הצרפתי גוסטב פיליפארט בתחילת המאה ה‑20. הוא השתמש במילה היוונית dia bolo, שפירושה "להעיף מעבר".

דיאבולו (יו-יו סיני) הוא צעצוע להטוטים שמקורו בסין.
הוא בנוי משני חלקים: גלגל שנוסע וסביבו חוט שמחבר שני מקלות.
משחקים כך: שמים את הדיאבולו על החוט, זורקים אותו לאוויר ותופסים אותו חזרה.
אפשר לעשות תרגילים שונים. יש כאלה עם החוט בלבד.
להטוטנים מקצועיים יכולים לשלוט במספר דיאבולו ביחד, עד שישה.
יש דיאבולו כבדים ששומרים על הסיבוב, ויש קלים שקופצים גבוה.
חלקם עשויים גומי ועמידים יותר לנפילות.
הדיאבולו הגיע מהיו-יו הסיני מהמאה ה-12. השם נבחר על ידי מהנדס צרפתי. הוא לקח מילה יוונית שפירושה "להעיף מעבר".