דיו קסיוס

דיו קסיוס קוקייקאנוס (בלטינית Cassius Dio, ביוונית Δίων Κάσσιος) חי במאה ה-2 וה-3 לספירה. הוא היה היסטוריון ואיש שלטון יווני-רומי. שנת הלידה משוערת ב-163 או 164 לספירה. הוא נולד בניקיאה שבאסיה הקטנה. אביו, קסיוס אפרוניאנוס, היה סנאטור רומי וקונסול. נראה כי דיו נשא ילדים, ונכדו או נינו היה קונסול במאה ה-3.

דיו הגיע לרומא בשנת 180 והצטרף לסנאט סביב 188, 189. בתקופת פרטינקס מונה לפראיטור (שופט ומושל מקומי) בשנת 194. לאחר רציחתו של פרטינקס, שמר דיו על מעמדו תחת מקומות שלטון אחרים. הוא תמך בספטימיוס סוורוס כשהגיע לרומא, והשלים כהונות ציבוריות. בשלב מאוחר יותר שימש כמושל סמירנה, ונבחר לקונסול ופרוקונסול באפריקה ובפאנוניה. בשנת 229 מונה לקונסול שוב על ידי אלכסנדר סוורוס. לאחר כהונת זו פרש וחזר לניקיאה, שם גם מת.


דיו כתב את ה"היסטוריה הרומית" (ביוונית Ῥωμαϊκὴ Ἱστορία, בלטינית Historia Romana). זהו חיבור ענק בשפה היוונית, המקיף כ-80 ספרים. הוא מתאר את רומא מהאגדה של הגעת איניאס לאיטליה ועד שנת 229. דיו עבד על היצירה שנים רבות, והתחיל לאסוף חומר כנראה מאז 194.

החלקים הראשונים מוצגים בקיצור, והחומרים מאוחרים מפורטים יותר. תיאורי התקופה של הקיסר קומודוס מבוססים לעתים על עדות אישית. רבים מהספרים אבודים היום. מתוך 80 הספרים שרדו שלמותם חלקים מהספרים האמצעיים והמאוחרים: בין השאר שרדו הספרים 37, 54 במלואם, וכן חלקים מהספרים 56, 60, והספר ה-80 עלט שלטונו של אלכסנדר סוורוס. ספרים אחרים שרדו רק כקטעים ציטוטיים במקורות אחרים או בקיצור של קסיפילינוס.

דיו העריך את תוקידידס (היסטוריון יווני ישן) כדוגמה, אך סגנונו שונה במבנה ובהיסקים. לעתים דיו משלב בדעותיו ובהערכותיו פרשנות אישית. המקור שלו לחלק מהמידע על הרפובליקה המאוחרת היה כנראה טיטוס ליוויוס.


דיו מהווה מקור חשוב ללימוד ההיסטוריה של עם ישראל בתקופה הרומית. הוא תיאר אירועים כמו כיבוש ירושלים על ידי פומפיוס (63 לפנה"ס), המרד הגדול, מרד התפוצות בזמן טראיאנוס, ודווקא את מרד בר כוכבא בעקבות ייסוד איליה קפיטולינה על ידי אדריאנוס. החיבור שלו הוא המקור המרכזי המחבר בין ייסוד אליה לבין פרוץ המרד.

בדברי דיו ניכרת תמונה של היהודים כמקבוצה נבדלת. הוא מציין שהם שונים ברוב מנהגיהם, ששומרים על אמונה באל אחד, ושאין להם פסל של אל זה בירושלים. הוא קורא לשבת בשם "יום סטורן" (יום קרונוס), אך אינו מציג אותו כיום צום כנראה לא נכון. דיו אף מספר על מקדש גדול והערכה רחבה לשירותי הדת, ועל התפשטות מנהגים יהודיים אצל רומאים.

בכמה מקומות דיו מצטט דמויות אחרות, למשל יהודי בשם יוספוס שאמר לאספסיאנוס שהוא עתיד להיות קיסר. הוא מתאר גם פרטים שלא תמיד ברורים מקורם, ולכן ייתכן ששילב דיווחים רשמיים, פתגמים וסיפורים אחרים.


חיבורו של דיו הוא מקור מרובה פנים. חלקים ממנו אבדו, וחלקים שרדו בקיצורים או בציטוטים. עם זאת, העבודה שנותרה מספקת מבט חשוב על ההיסטוריה הרומית ועל יחסיו של העולם היווני-רומי ליהודים בתקופה הקלאסית המאוחרת.

דיו קסיוס חי לפני הרבה שנים, במאה השנייה והשלישית לספירה. הוא היה היסטוריון. היסטוריון זה אדם שחוקר וכותב על העבר. הוא נולד בניקיאה, באסיה הקטנה. אביו היה סנאטור רומי. דיו הגיע לרומא בגיל צעיר ושירת בתפקידים חשובים. אחר כך חזר לביתו ומת שם.


דיו כתב ספר ענק על רומא בשם "היסטוריה רומית". הספר כלל כ-80 חלקים. הוא כתב על רומא מאז הסיפורים האגדתיים ועד למאה שלו. רבים מהחלקים אבדו. חלקים מרכזיים שרדו, וביניהם תיאורים על הקיסרים והמלחמות.


דיו כתב הרבה על היהודים. הוא תיאר את כיבוש ירושלים על ידי פומפיוס. הוא תיאר גם את המרד הגדול ומרד בר כוכבא. דיו הסביר כי יהודים שונים בהרגליהם. הוא כתב שהם מאמינים באל אחד ושאין להם פסל שלו בירושלים. הוא קרא לשבת "יום סטורן". כתיבתו עוזרת לנו ללמוד על ההיסטוריה של העם היהודי בתקופה הרומית.