אלפרד דיימון ראניון (1880, 1946) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. נולד במנהטן שבקנזס וגדל בפואבלו שבקולורדו, במשפחה של עיתונאים. שם העט שלו נוצר בטעות בפרסום, כשהשם המקורי שלו היה Runyan.
בגיל 18 התגייס לצבא במלחמת ארצות הברית, ספרד ושירת בפיליפינים בסביבת מנילה. לאחר שובו עבד ככתב משטרה, כתב שמדווח על פשעים ועל פעילות המשטרה, ובהמשך כתב בעיקר על ספורט, במיוחד אגרוף ובייסבול.
בשנת 1911 עבר לניו יורק והחל לפרסם סיפורים קצרים על חיי ברודוויי. הוא התפרסם בעיקר בסיפורים על מהמרים, גנבים, שחקנים וגם גנגסטרים, בעיקר בתקופת היובש (Prohibition) שבה הושרה איסור על משקאות אלכוהוליים בארצות הברית.
השפה של ראניון הייתה מיוחדת: תערובת של דיבור ניו־יורקי וסלנג צבעוני. הוא נהג לכתוב כמעט תמיד בזמן הווה, גם כאשר הוא מתאר דברים מהעבר. זו היתה טכניקה ספרותית בולטת ביצירתו.
בשנת 1942 הפיק את הסרט The Big Street, המבוסס על סיפורו "The Little Pinks".
ראניון מת מסרטן בגרון ב-1946, בגיל 66. ידידו העיתונאי וולטר וינצ'ל גייס כספים להקמת מכון לחקר הסרטן שנקרא על שמו.
סלנגו הייחודי של ראניון תורגם לעברית על ידי אליעזר כרמי. רבים משבחים את יכולתו של כרמי להעביר את הטון המיוחד והסלנג הציורי לעברית. גם הסיפור "The Little Pinks" תורגם ונקרא "פינקס קטינא".
מספר מהאוספים והמהדורות תורגמו ופורסמו בעברית בהוצאות שונות, הן במהדורות ישנות והן במהדורות חדשות.
אלפרד דיימון ראניון (1880, 1946) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. הוא נולד בקנזס וגדל בקולורדו.
כשהיה צעיר התגייס לצבא ושירת בפיליפינים. אחרי זה עבד ככתב משטרה. כתב משטרה הוא עיתונאי שמדווח על פשעים.
בשנת 1911 עבר לניו יורק. שם כתב סיפורים על האנשים של ברודוויי: מהמרים, שחקנים וגנגסטרים. יובש זה השם לתקופה שבה האלכוהול היה אסור בארצות הברית.
שפת הסיפורים שלו מיוחדת. הוא כותב בדיבור יומי וסלנג. הוא גם כמעט תמיד משתמש בזמן הווה, כלומר מדבר כאילו האירועים קורים עכשיו.
בשנת 1942 הופק סרט לפי אחד מסיפוריו, The Big Street. ראניון מת מעוד בעיה בגרון בשנת 1946. ידידו וולטר וינצ'ל עזר לגייס כסף למכון למחקר סרטן על שמו.
המילון המיוחד של ראניון תורגם לעברית על ידי אליעזר כרמי. הסיפור "The Little Pinks" תורגם ל"פינקס קטינא".
כמה מהסיפורים שלו יצאו בעברית במהדורות שונות.
תגובות גולשים