דים סאם

דים סאם (בסינית: 点心, פין-יין: Diǎnxīn, יוטפנג: dim² sam¹, מילולית: נגיעות קטנות בלב) הוא השם הקנטונזי למגוון מאכלים סיניים שמוגשים במנות קטנות לצד תה. חלק מהמנות מאודות בכלי ייעודי (אידוי, בישול באדים), וחלקן מטוגנות או מוקפצות.

מסעדות דים סאם התחילו כבתי תה לאורך דרך המשי. במאה ה-10 העיר גואנגג'ואו קיבלה הרבה מבקרים, בעיקר סוחרים. בתי התה החלו להגיש שתי מנות קטנות ומעוצבות לצד התה, בדומה לטאפאס הספרדי. במאה ה-13, כשהמונגולים פלשו לשטחי סין, החצר הקיסרית נדדה לגואנגדונג. שם האליטה נחשפה למנהג והפיצה אותו ברחבי המדינה.

בים, צ'ה (饮茶, jam2 caa4, מילולית "לשתות תה") היא דרך הגשה נפוצה של דים סאם, ארוחה דמויית ארוחת צהריים או ארוחת מנחה. מסעדות דים סאם רבות מוגדרות כבתי תה ומקורן בגואנגדונג, אך היום הן נפוצות בכל סין ובעולם שם יש קהילות סיניות. נהוג שמלצר דוחף עגלה מלאה בכלי אידוי; הסועד בוחר מנות והמלצר ממשיך הלאה. בתום הארוחה משלמים לפי מספר כלי האידוי שעל השולחן. במערב לרוב מגישים רק כיסונים ולחמניות, ולא את כל המגוון.

קיימים סוגים רבים של מנות דים סאם, מאודות, מטוגנות ומוקפצות.

דים סאם (בסינית: 点心, Diǎnxīn) פירושו "נגיעות קטנות בלב". זה שם לקבוצת מנות קטנות שאוכלים לצד תה.

לפני שנים היו בתי תה לאורך דרך המשי. במאה ה-10 גואנגג'ואו קיבלה הרבה סוחרים. שם החלו להגיש שתי מנות קטנות עם תה. במאה ה-13 החצר הקיסרית עברה לגואנגדונג. הם ראו את המנהג והפיצו אותו.

יאם-צ'ה (饮茶) משמעותה לשתות תה בזמן האוכל. במסעדות דים סאם המלצר דוחף עגלה עם כלי אידוי. אידוי (בישול באדים) הוא דרך בישול נפוצה. הלקוחות בוחרים מנות מהעגלה. בסוף משלמים לפי כמה כלי היו על השולחן. בחוץ למערב נותנים בדרך כלל רק כיסונים ולחמניות.

יש מנות מאודות, מטוגנות וגם מוקפצות.