דיסוננס קוגניטיבי (חוסר נוחות פנימי שנוצר מקונפליקט בין אמונות להתנהגות) מתאר מצב שבו מחשבות או עמדות של אדם סותרות זו את זו.
לאון פסטינגר הציע שהאדם שואף לעקביות פנימית. כאשר אדם מאמין משהו ופועל בניגוד לכך, הוא יחוש אי־נוחות ויחפש להפחית אותה. הפחתת הדיסוננס יכולה לקרות על ידי שינוי ההתנהגות או שינוי העמדה. לדוגמה, חייל שמוקצה למשימה שאינו תומך בה עשוי לשנות את דעתו כדי להצדיק את המשימה, או להימנע ממנה.
תאוריה מתחרה של דונלד בם נקראת תאוריית התפיסה העצמית (self‑perception). לפי בם, אנשים מפענחים את עמדותיהם מתוך התנהגותם, כאילו הם צופים בעצמם מהצד. כאן אין צורך בתחושת אי־נוחות חזקה כדי שהעמדה תשתנה.
ניסוי מפורסם של פסטינגר וקרלסמית' הראה: משתתף שמשתלם סכום קטן כדי לשקר שהניסוי מעניין, תחילה משכנע את עצמו שזה היה באמת מעניין. אם השולם סכום גדול, הוא ייחשב כמדוכדך לגבי הניסוי. התגלית מתאימה לרעיון של דיסוננס, אך גם תואמת חלקית לתאוריית התפיסה העצמית.
בתחום החינוך, פרס גדול יכול לגרום לכך שהילד יצפה למוטיבציה חיצונית במקום פנימית. לכן עדיף לעודד התנהגות בעזרת מחמאות ופרסים קטנים. עוד תחזית של הדיסוננס היא שאחרי קבלת החלטה אנשים נוטים להצדיק את הבחירה שלהם ולהעריך אותה יותר.
דיסוננס יכול גם להסביר תגובות בקבוצות דתיות או כתות. כשנבואה מתמוטטת, חברים צמודים עלולים להגביר את השכנוע והפרסום של האמונה שלהם, כדי להפחית את הסתירה בין המציאות לאמונה.
הרשתות החברתיות מייצרות חשיפה למידע סותר. זה יוצר מתח שמוביל להתמודדות כמו בחירה סלקטיבית של מידע להחלשה של הדיסוננס. אלגוריתמים ממקדים תוכן ותומכים בבועות פילטר, מה שמקל על מציאת מקורות לא מהימנים שמאשרים אמונות קיימות. בנוסף, כלי בינה מלאכותית מעלים דילמות אתיות חדשות: קונפליקט בין ערכי יושרה אקדמית לבין הפיתוי להשתמש בכלים טכנולוגיים. התחושות הללו מדגימות כיצד טכנולוגיה יוצרת אתגרים חדשים לדיסוננס.
דיסוננס קוגניטיבי הוא תחושה לא נעימה שמגיעה כשאמונה שלנו סותרת את מה שאנחנו עושים. (אמונה = מה שאנו חושבים; דיסוננס = חוסר הרמוניה).
חוקר בשם לאון פסטינגר אמר שאנשים רוצים שהמחשבות והמעשים שלהם יתאימו. אם הם לא מתאימים, אנשים ישנו את החשיבה או את המעשה.
עוד חוקר, דונלד בם, אמר שאנשים לומדים מה הם חושבים על ידי הבחנה בהתנהגות שלהם. (זו נקראת תאוריית התפיסה העצמית).
בניסוי אחד, אנשים ששיקרו שאירוע היה מעניין קיבלו תשלום קטן. הם התחילו להאמין שהאירוע באמת היה מעניין. זה מראה איך המעשה יכול לשנות את ההרגשה.
בבית ספר, פרסים גדולים עלולים לגרום לילד לעשות משהו רק בשביל הפרס. מחמאות ופרסים קטנים יעזרו לילד לפתח אהבה פנימית למעשה.
אינטרנט ורשתות חברתיות מציגות דעות רבות. לפעמים נראה מידע שסותר אותנו וזה יכול להרגיש לא נעים. אלגוריתמים מראים לנו דברים שאותם אנו אוהבים ורק מחזקים את הדעה שלנו. גם כלים חכמים כמו בינה מלאכותית יכולים לגרום לאנשים להתלבט על מה נכון לעשות.
תגובות גולשים