דן עומר נולד ברמת גן ב-23 בפברואר 1940, בשם דן מרני. אביו, אוסקר מרני, עבד בעיריית ירושלים. למד בבית ספר דתי ובבית הספר החקלאי מקוה ישראל, אך לא סיים תיכון ולא רכש השכלה פורמלית גבוהה. הוא היה אוטודידקט, למד בכוחות עצמו.
בגיל 16 שינה את שמו ל"עומר" ועבר לחוות סמוכות לכנרת, שם עסק בוקרות (טיפול והובלת בקר). התגייס לחטיבת גולני, הצטיין אך חווה משבר נפשי, נפקד והשתמט מהשירות ושוחרר מוקדם. בשנות ה-60 התבלט כחלק מבוהמת ירושלים והיצר האמנותי שלה.
שהה באנגליה ונחשף לחוגי אמנים ישראלים בלונדון. שם פגש גם את הפילוסוף ברטרנד ראסל. חזר לירושלים ב-1961 ופתח חנות ספרים קצרה שנכשלה. חייו הפרטיים היו מלאים סערות; חווה גירושין וגידל לבדו את בתו הראשונה לפני שנישא שוב ונולדו לו עוד שני ילדים.
כעורך ומבקר היה דמות שנויה במחלוקת. ערך במשך שבע שנים את טור הביקורת "נמר של נייר" בשבועון "העולם הזה". הביקורת שלו הייתה חריפה ונוקבת, והוא עורר לא מעט שערוריות. יחד עם זאת, תמך במחברים אנטי-ממסדיים ובצעירים מוכשרים.
כעוסק בספרות אימץ גינונים של דור הביט (הסופרים האמריקאים של שנות ה-50). ב-1966 פרסם את הספר "בדרך", שנכתב בהשראת ג'ק קרואק. הספר הכיל תיאורים מיניים נועזים, הוגדר כ"תועבה" בצנזורה ונאסר לפרסום. עומר פרסם את הספר בניגוד להחלטת הצנזורה, הועמד לדין ונידון למאסר ולקנס. בית המשפט העליון דן בערעורו והכיר בכוונה החיצונית של המחבר, אך אישר את הדין. יש הרואים את הפסיקה כיום כמיושנת.
בשנת 1967 חזר לשירות בחטיבה הירושלמית והצטיין כחובש קרבי בפריצה לעיר העתיקה דרך השער החדש. לאחר המלחמה הצטרף לחוגי השמאל הקיצוני והיה בין ראשוני התומכים בנסיגה מהשטחים.
עומר חי בעיקר בירושלים ופעם גם בקיבוץ שמיר. בשנת 1984 נפטר לאחר סדרת התקפי לב, בגיל 44, לאחר שסירב לניתוח מעקפים. ארכיונו נמסר ל"היברו יוניון קולג'" ושמור כחומר ארכיוני נפרד.
ב-2025 יצא ביוגרפיה עליו מאת מיכאל קרן.
דן עומר נולד ברמת גן ב-23 בפברואר 1940. שמו המקורי היה דן מרני. אביו עבד בירושלים. הוא למד בבית ספר חקלאי, אבל לא סיים תיכון. הוא למד הרבה לבד.
בגיל 16 לקח את השם עומר ועבד בחווה ליד הכנרת עם פרות. הוא התגייס לצבא לחטיבת גולני. אחרי זמן מה עזב את השירות החיילים מוקדם.
הלך ללונדון ונפגש עם אמנים ישראלים. חזר לירושלים ופתח חנות ספרים שהיא נסגרה מהר.
הוא כתב והיה גם מו"ל (מוציא לאור, מי שמדפיס ספרים) ומבקר ספרות (אדם שכותב דעת על ספרים). כתיבתו הושפעה מסופרי ה"ביט" האמריקאים. ספרו "בדרך" עורר מחלוקת כי היו בו תיאורים בוטים של מערכות יחסים. הרשיעו אותו בגלל הפרסום והוא קיבל קנס ומאסר.
עומר כתב טור ביקורת בשם "נמר של נייר" ושם תמך בסופרים צעירים. חי בירושלים ובקיבוץ שמיר. בשנת 1984 נפטר בגיל 44, לאחר בעיות בלב. הארכיון שלו נשמר במכללה בארצות הברית.
תגובות גולשים