דניאל דארייה

דניאל דארייה (1 במאי 1917, 17 באוקטובר 2017) הייתה שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון צרפתייה. הקריירה שלה נמשכה שמונה עשורים והיא נחשבת לאחת מהכוכבות הגדולות של הקולנוע הצרפתי.


נולדה בבורדו וגדלה בפריז. למדה צ'לו בקונסרבטוריון של פריז, כלומר בבית ספר למוזיקה. כשהייתה בת 13 קיבלה תפקיד בסרט מוזיקלי בשם "Le Bal". יופייה וכישורי השירה והריקוד הביאו לה הצעות רבות והחלו את דרכה בקולנוע.

ב-1935 נישאה לבמאי והתסריטאי הנרי דקויין. הוא עודד אותה לנסות בהוליווד, והיא חיברה חוזה עם אולפני יוניברסל (חברת סרטים אמריקאית) והופיעה בקומדיה "הזעם של פריז" (1938) לצד דאגלס פיירבאנקס ג'וניור. נישואיה לא החזיקו מעמד.

בעת הכיבוש הגרמני בצרפת המשיכה להופיע בהוליווד. זה עורר ביקורת בצרפת, ובשנים 1943, 1945 היא נמנעה מהופעות בסרטים. בספטמבר 1942 נישאה לפורפיריו רובירוסה, דיפלומט (נציג מדינה) יליד הרפובליקה הדומיניקנית; שניהם עברו לשווייץ עד תום המלחמה, ונתגרשו לאחר מכן. ב-1948 נישאה לתסריטאי מקומי, ושמרה עימו על קשר עד מותו ב-1991.

ב-1951 קיבלה שבחים על הופעתה במוזיקל של MGM "עשירה, צעירה ויפה". המפיק ג'וזף ל. מנקייביץ' ראה אותה והביא אותה לתפקיד הראשי הנשי ב"חמש אצבעות", סרט שמועמד לשני פרסי אוסקר. למרות החשיפה ההוליוודית, דארייה העדיפה בדרך כלל לעבוד בסרטים אירופאים.

ב-1956 הופיעה ב"אלכסנדר הגדול" של רוברט רוסן, כיוון שגילמה את אולימפיאס, אשת פיליפוס ואמו של אלכסנדר. זה היה סרטה האמריקני האחרון. ב-1967 שיחקה ב"העלמות מרושפור" של ז'אק דמי, והיא הייתה היחידה שהשתתפה גם בשירה בסרט.

כמעט שלושה עשורים אחר כך הקריירה שלה דעכה יחסית, והופיעה בעיקר בסרטי טלוויזיה צרפתיים. ב-2002 חזרה למסך בגיל 85, כשגילמה את אם הדמות של קתרין דנב בסרט המוזיקלי "8 נשים" של פרנסואה אוזון. הסרט זכה להצלחה בינלאומית וקיבל 12 מועמדויות לפרסי הסזאר. על התפקיד הייתה מועמדת לפרס האוסקר האירופי (European Film Award), וזכתה יחד עם שאר שחקניות ההרכב בקטגוריית השחקנית הטובה.

ב-2007 קיבלה את פרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה ב"Nouvelle chance". דארייה נותרה דמות בולטת ופעילה בתולדות הקולנוע הצרפתי לאורך שנים רבות.

דניאל דארייה נולדה ב-1917 בבורדו בצרפת ומתה ב-2017. היא הייתה שחקנית מפורסמת וקריירה שלה ארכה שמונה עשורים.


כשהייתה ילדה למדה צ'לו, כלי נגינה שסוגו הוא כינור גדול. בגיל 13 קיבלה תפקיד בסרט מוזיקלי בשם "Le Bal". היא גם ידעה לשיר ולרקוד וזה הביא לה הצעות רבות.

ב-1935 נישאה לבמאי. אחרי זה ניסתה לשחק בהוליווד, במקומות שעושים סרטים באמריקה. ב-1938 שיחקה בסרט "הזעם של פריז".

במהלך מלחמת העולם השנייה המשיכה להופיע, וזה עורר ביקורת. בשנים 1943, 1945 היא לא הופיעה בסרטים. ב-1942 נישאה לפורפיריו רובירוסה, דיפלומט, ועברו לשווייץ עד סוף המלחמה. אחר כך הם התגרשו.

בשנות ה-50 קיבלה שבחים על סרט מוזיקלי ומשחקה החזיר אליה תשומת לב. ב-1956 שיחקה ב"אלכסנדר הגדול" והיה זה סרטה האמריקני האחרון. ב-1967 היא הופיעה ב"העלמות מרושפור" ושם היא גם שרה.

בעקבות שנים של הופעות קטנות בטלוויזיה, ב-2002 חזרה להצלחה כששיחקה ב"8 נשים" בגיל 85. הסרט היה מצליח וקיבל הרבה מועמדויות לפרסים. ב-2007 זכתה בפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר.

דניאל דארייה נחשבת לאחת השחקניות החשובות בהיסטוריה של הקולנוע הצרפתי.