האגודה לזכויות האזרח בישראל היא עמותה ציבורית שקמה ב-1972 (נרשמה ב-1983). מטרתה הרשומה היא להגן על זכויות האדם והאזרח בתוך ישראל, בשטחים שבשליטת ישראל ובכל מקום שבו פוגעים בישראל או מטעם ישראל בזכויות. האגודה עוסקת בכל קשת זכויות האדם: חיי אדם, חופש הביטוי, פרטיות, חינוך, בריאות, דיור, זכויות מיעוטים וזכויות בהליך הפלילי. היא חברה בארגונים בינלאומיים לזכויות אדם מאז סוף שנות ה-70.
האגודה נוסדה על ידי אנשי משפט ומסורת זכויות אדם, ששאפו לדגם דומה ל-ACLU האמריקאי. יסוד הפעילות נשען על ההכרזה הבינלאומית לזכויות האדם ועל ערכי מגילת העצמאות. לאורך השנים גדל מעורב הציבור והמשפט בפעילותה.
בתחילת דרכה פעלה האגודה להגנה על חופש הביטוי וזכויות מיעוטים. בשנות ה-70 הצטרפה לגופים בינלאומיים והוצאה לעיתים גינוי גם כלפי הפרות זכויות במדינות חוץ. באמצע שנות ה-70 ותחילת ה-80 התחיל להיווצר ביסוס משפטי בפעילות האגודה, עם הצטרפות אנשי אקדמיה וחוקרים למשפט.
במהלך שנות ה-80 נפתח המשרד הראשון והחלה העסקת עובדים במשרה מלאה. האגודה לקחה חלק בלקוחות ציבוריים בולטים: היא פעלה לחיזוק זכות ההפגנה, הגנה על חופש המחזה ומאבק נגד צנזורה על מחזות, וכן נטלה חלק במאבקים סביב נהלי חקירה ומשטרתיים. בעקבות האינתיפאדה בסוף שנות ה-80 העמיקה האגודה את עיסוקה בענייני השטחים: עתירות בנושא מעצרים מנהליים, הריסת בתים והפעלת כוח מצד כוחות הביטחון. במקרים מסוימים הובילו עתירותיה להעמדות לדין נגד קצינים שנקשרו לפגיעה באזרחים.
האיגוד הרחיב את מעורבותו בזכויות חברתיות, בזכויות עובדים זרים וברווחת אוכלוסיות מוחלשות. האגודה ייצגה ביהמ"ש מקרים שתרמו לשוויון הזדמנויות לנשים בצבא ולזכויות להט"ב בעבודה ובנישואין אזרחיים שנרשמו בחו"ל. היא גם עסקה בהגנה מפני עינויים בחקירות ביטחוניות, ובמקרים משפטיים שעיצבו קווים בתחום זה.
האגודה המשיכה לטפל בזכויות אזרחיות ובנושאים חברתיים-כלכליים: דיור, בריאות וזכויות עובדים. היא פעלה נגד מדיניות המסננים באינטרנט וטענות לפגיעה בפרטיות, ונצמדה לביקורת על צעדים צה"ליים שפגעו באזרחים בעת לחימה. בשנים האחרונות עסקה האגודה במעקב אחר הצעות חוק שלדעתה מסכנות את המרחב הדמוקרטי, בעיטות משפטיות סביב יישום הוראות ממשלה ובמגוון עתירות בבג"ץ.
האחריות מובלת על ידי צוות בשכר ומתנדבים מתחומי המשפט, החינוך והעיתונות. תקציב האגודה גדול במידה ניכרת מתרומות זרות והקרן החדשה לישראל. ב-2018 עמד התקציב על כ־8.5 מיליון ש"ח. יש לה משרדים בירושלים, תל אביב-יפו ונצרת; מושב המרכז הועבר לתל אביב ב-2009. חברי ההנהלה נבחרים בבחירות סודיות כל שנתיים.
האגודה מפעילה ייעוץ משפטי וייצוג בבג"ץ (בשפה העממית: בית המשפט העליון בהתנגדות לשלטון) כדי לאכוף זכויות חוקתיות. היא גם מפעילה פרויקטים חינוכיים, קמפיינים ציבוריים ושיתופי פעולה עם ארגונים אזרחיים אחרים.
לאורך השנים הוטחה באגודה ביקורת מכל הצדדים הפוליטיים. מימין אמרו שהיא תומכת בעיקר בזכויות הפלסטינים או מסייעת לפוגעים בביטחון. משמאל טענו שהיא ממסדית מדי ולעיתים אינה מספקת מענה מוחשי לאנשים שכלכלתם נפגעת. בלטו טענות על מימון זר והשפעה על עמדותיה. התגובות כלפי האגודה משקפות לעתים את המתח בין זכויות אדם לפוליטיקה הציבורית.
כלי מרכזי בפעילותה הוא עתירה לבג"ץ, שהביאה לפסקי דין משפיעים בתחומי חופש הביטוי, חירותי הפרט, שוויון זכויות ועוד.
במהלך השנים היו באגודה נשיאים ויושבי-ראש בולטים, לרבות שמות מוכרים מתחומי המשפט והתרבות. מנכ"לית האגודה מאז נובמבר 2021 היא נועה סתת. נשיא האגודה שירת עד פברואר 2025 עו"ד דן יקיר, לאחר שנות כהונה ארוכות של סמי מיכאל כנשיא וכנשיא־כבוד.
האגודה ממשיכה לפעול באופן משפטי וציבורי כדי להגן על זכויות שונות, ובמקביל מובילה חינוך לזכויות אדם ושיתופי פעולה עם ארגונים אחרים.
האגודה לזכויות האזרח היא עמותה שקמה ב-1972. מטרתה להגן על זכויות אנשים בישראל ובמקומות שבהם ישראל פועלת. היא עוזרת בזכויות כמו חופש ביטוי, פרטיות, בריאות, חינוך ודיור.
האגודה נוצרה על ידי קבוצת אנשים שרצו שוויון וצדק. הם שאבו השראה מארגונים בעולם. מאז שנות ה-70 האגודה עשתה הרבה עבודת משפט וחינוך.
בתחילת הדרך האגודה שיתפה פעולה עם משפטנים ואנשי ציבור. היא דאגה לחופש העיתונות ולזכויות מיעוטים.
ב-80׳ נפתח המשרד הראשון. האגודה חיזקה את הזכות להפגין. אחר כך, כשהתחילה המלחמה בשטחים, היא הגנה על אנשים שנעצרו ופעלו נגד הריסות בתים.
האגודה עזרה למאבקי שוויון לנשים ולזכויות להט"ב. היא גם נלחמה בעינויים ובאלימות במשטרה.
מאז המשיכה האגודה להגן על דיור ובריאות. היא עתרה נגד צנזורה באינטרנט וטיפלה בזכויות מפונים ובמבקשי מקלט. היא גם פועלת כשיש חוקים שמאיימים על הדמוקרטיה.
האגודה עובדת עם עובדים ומתנדבים. רוב הכסף מגיע מתורמים מחו"ל והקרן החדשה לישראל. יש לה משרדים בתל אביב, ירושלים ונצרת. בכל שנתיים בוחרים חברי הנהלה חדשים.
יש שאוהבים את האגודה ויש שמבקרים אותה. חלק אומרים שהיא תומכת בזכויות פלסטינים. אחרים אומרים שהיא לא עושה מספיק לאנשים עניים. אבל האגודה ממשיכה לעבוד ולשמור על זכויות רבות.
האגודה ממשיכה לעזור לאנשים דרך משפטים, חינוך וקמפיינים ציבוריים.
תגובות גולשים