האזנת סתר

“האזנת סתר” היא מעקב, הקלטה או הקשבה לשיחה של אנשים ללא הסכמתם. ההאזנה יכולה להיות לטלפונים, לשיחות במקום מסוים או לתקשורת מחשבים. לרוב עושים זאת כדי להשיג מידע מודיעיני או כדי לחקור עבירות, ולעיתים משתמשים במכשירים סמויים.

הטכניקות השתנו עם הזמן. בתחילה, במלחמת העולם השנייה, התחברו ישירות לקווי טלפון והאזינו בזמן אמת בלבד. אחר כך פותחו מתאמי קו שהאפשרו הקלטה אלקטרונית ושמיעה מאוחרת יותר. כיום קיימים גם כלים דיגיטליים ומערכות בינה מלאכותית שממירות הקלטות לטקסט (תמלול) ומזהות מילות מפתח כדי להמליץ על האזנה נוספת.

חברות הטלפון עשויות לאפשר גישה רשמית לשירותי בקרה. ההתחברות לשיחות נעשית דרך המרכזת של החברה, והטכנולוגיה השתנתה מאנלוגית לדיגיטלית. אפשר למצוא האזנות דרך חיבורים פיזיים לקווים או באמצעות משדרים אלחוטיים. ההאזנה יכולה להיות בזמן אמת או כקלטות שנשמרות.

בישראל האזנות סתר מוסדרות בחוק האזנת סתר, תשכ"ט, 1979. החוק קובע מתי ולמי מותר להאזין ומאיזה צורך. חוק הגנת הפרטיות ergänzt את ההגנה בכך שקובע שהאזנה בלתי מורשית פוגעת בפרטיות.

החוק מרשה האזנה מסוימת בלי היתר, למשל שידורים לציבור או שיחות ברשות הרבים. הקלטת שיחה בידי אחד המשתתפים מותרת בדרך כלל ("הסכמה של צד אחד"), אך יש מגבלות: אם ההקלטה נעשית כדי לבצע עבירה או לפגוע במישהו, זו נחשבת האזנת סתר אסורה.

מבחינת רשות, יש הבחנה בין האזנה למטרות ביטחון מדינה לבין האזנה לצורך חקירת פשעים. האזנות ביטחוניות מתבצעות על ידי השב"כ או אגף המודיעין בצה"ל, והרשאה ניתנת בחתימתו של שר הביטחון או ראש הממשלה, בדרך כלל לתקופה קצובה. האזנות חקירה פליליות מתאפשרות באישור שופט במחוזי, ובמקרים דחופים ניתן אישור זמני של 48 שעות.

האזנה ללא היתר עלולה להביא לעונש מאסר של עד חמש שנים. שיחות מסוימות מוגנות במיוחד, כמו שיחות עם עורכי דין, רופאים או פסיכולוגים, והאזנה אליהן אסורה ברוב המקרים.

ההאזנות היו נושא למחלוקות ובדיקות לאורך השנים. בשנות ה־90 נחשפו מקרים של האזנה בלתי חוקית, וב־1991 מבקר המדינה המליץ על בדיקה. דוחות וחקירות הביאו להמלצות לשיפור הנהלים. בעשור האחרון נחשפו מקרים נוספים, ובשנת 2022 נודע על שימוש של משטרת ישראל בתוכנת ריגול (פגסוס), מה שעורר קריאות לעדכון החקיקה ולבקרה קפדנית יותר.

האזנת סתר היא הקשבה או הקלטה לשיחות של אנשים בלי שיידעו. זה יכול להיות טלפונים או שיחות בחדר.

הנה שיטות מאז ומעולם: חיבור לקווי טלפון, מכשירים סמויים והקלטות. היום יש גם תוכנות שעוזרות להמיר הקלטות לטקסט.

חברות טלפון יכולות להתחבר לשיחה דרך המרכזת שלהן. יש גם מכשירים ששולחים קול באוויר. ההאזנה יכולה להיות בזמן אמת או כהקלטה.

בישראל יש חוק בשם "חוק האזנת סתר" משנת 1979. חוק זה קובע מתי מותר להאזין ומתי אסור. פרטיות כאן משמעותה הזכות לשמור סודות אישיים.

אם אחד מהמשוחחים מסכים, הוא יכול להקליט בדרך כלל. אבל אם ההקלטה נעשית כדי לפגוע באחרים, זה לא מותר.

רשויות ביטחון יכולות להאזין במקרים מיוחדים ובהיתר. האזנה שלא באישור עלולה להוביל לעונש בכלא. שיחות עם רופאים או עורכי דין בדרך כלל מוגנות.

היו מקרים שבהם אנשים וגופים בחנו את השימוש בהאזנות. בשנים האחרונות אף נמצאה תוכנה שחדרה לטלפונים בשם פגסוס. זה הוביל לקריאות לבדוק את הנושא טוב יותר.