מרגלית הר-שפי (נולדה ב-1975) נמנתה עם מכריו של יגאל עמיר לפני רצח יצחק רבין. הורשעה בעבירת אי-מניעת פשע, כלומר, בכך שידעה על כוונותיו של עמיר ולא דיווחה למשטרה. לאחר שריצה שני שלישים מהמאסר, חוננה על ידי נשיא המדינה בעקבות המלצות של ראשי השב"כ לשעבר שאמרו שהיא לא ידעה על התוכנית במפורש.
מרגלית גדלה במשפחה מוכרת. בתחילת שנות ה-90 היתה פעילה בתנועת נוער דתית והחלה ללמוד משפטים. כשהיתה סטודנטית הכירה את יגאל עמיר. הם נפגשו לעתים בקמפוס ושוחחו גם על פוליטיקה. עמיר חזר ואמר שראש הממשלה בוגד וכי "יש להורגו". הר-שפי נרתעה מהאמירות האלה והתרחקה ממנו כחצי שנה לפני הרצח.
הר-שפי פנתה לרב שלמה אבינר ושאלה האם הדין ההלכתי של "רודף" (דין שמצד הלכה מאפשר לפעול כדי לעצור סכנה) חל על רבין. הרב אמר שאינו חל במקרה הזה, ולכן לדעתו אין צורך לדווח על האדם.
בליל הרצח התקשרה הר-שפי לחברות ולמשפחה והביעה הלם מהאפשרות שעמיר הוא הרוצח. נעצרה לחקירה על ידי שב"כ ונחקרה במספר מעצרים. חוקרי השב"כ בדקו אם היתה לה מעורבות ישירה; הדבר נדחה ובסופו של דבר היא שוחררה ממעצר זה. מכתבים ותכתובות מהמקרה הובאו לדיון בבית המשפט ונפסלו בחלקם כראייה.
הר-שפי הועמדה לדין ונידונה באשמת אי-מניעת פשע. היא טענה כי ראתה בעמיר אדם עם פנטזיות, ולא חשבה שיש לו יומרה מעשית לרצח. בתי המשפט בערכאות השונות פסקו אחרת: הם מצאו שהיא ידעה על כוונותיו במובן מסוים ולא דיווחה, ולכן הורשעה. היו שופטים שסירבו לקבל את גרסתה מטעמים של ספק.
בית המשפט קבע גם שהר-שפי התנגדתה מבחינה ערכית לכל רעיון של רצח וניסתה במידה מסוימת להרחיק או להזהיר. עם זאת, השאלה המרכזית היתה האם הכרזותיו של עמיר היו מספיקות כדי שייחשב שיש לה "ידיעה" על כוונה מעשית. בית המשפט דחה את טענות הספק והותיר את הרשעתה בעינה.
הר-השפי נקנסה למאסר בפועל של תשעה חודשים. ימי המאסר שירתה כללו גם ימי מעצר קודמים, כך שבפועל ריצתה שני שלישים מהעונש. ועדת השחרורים סילקה בקשות להפחתת העונש בשל חוסר הבעת חרטה מלאה, אך נשיא המדינה חנן אותה וקיצר את תקופת המאסר ב־שליש, בין היתר בעקבות חוות דעת של בכירי שב"כ.
המקרה עורר ויכוח ציבורי חריף. בחוגים ימניים רבים ראו בה קורבן ו"שעיר לעזאזל". בחוגים שמאליים ראו בה שותפה לפעילות קיצונית שסייעה לאווירה שהובילה לרצח. הודלפו פרטים מחקירתה, והיו הדחות ונפות סביב טענות שעמדה או לא עמדה בצפירה לזכר רבין; הר-שפי הכחישה טענות אלה.
לאחר שחרורה חזרה למספר שנים של שקט. כמה דמויות ציבוריות, בהם ראשי שב"כ לשעבר, הביעו תמיכה באפשרות שאינה ידעה מראש. היו ניסיונות וקולות שדרשו לבחון שוב את הרשעתה, אך בקשות רבות נדחו.
הר-שפי עבדה כמורה ומחנכת בירושלים. נישאה ב-2010, התגרשה לאחר כמה שנים, ולזוג לא נולדו ילדים. אחיה הוא המשורר אבישר הר-שפי.
מרגלית הר-שפי נולדה ב-1975. היא הכירה אדם בשם יגאל עמיר לפני שהרגו את ראש הממשלה יצחק רבין. הרשיעו אותה כי ידעה שאמירותיו של עמיר מסוכנות ולא דיווחה למשטרה. "אי-מניעת פשע" פירושו: לא עזרה לעצור פשע על ידי הודעה לרשויות.
היא למדה משפטים והיתה פעילה בתנועת נוער דתית. עמיר אמר שוב ושוב דברים קשים על רבין. מרגלית לא אהבה את הדברים והתרחקה ממנו. היא אפילו שאלה רב גדול אם צריך לדווח. הרב אמר שאין צורך.
אחרי שהרבו וגילו שראש הממשלה נרצח, חקרו גם את מרגלית. היא נעצרה לשעות וחקרה על יחסיה עם עמיר. בסוף העמידו אותה לדין. בתי המשפט קבעו שהיא ידעה על הכוונות ולא דיווחה. היא נידונה למאסר קצר. נשיא המדינה חנן אותה אחרי שריצה חלק מהעונש.
הר-שפי חזרה לעבוד כמורה. אנשים רבים דיברו על המקרה. יש מי שחושבים שהיא פגועה וחפים מפשע. יש מי שחושבים שהיא היתה חלק מהבעיה. היא נישאה ב-2010 ואז התגרשה. אין להם ילדים. אחיה הוא המשורר אבישר הר-שפי.
תגובות גולשים