האימפריה הלטינית, שנקראה גם Romania בלטינית, הוקמה אחרי כיבוש קונסטנטינופול ב-1204. היא נוסדה על ידי מנהיגי מסע הצלב הרביעי ביוזמת דוג'ה ונציה, אנריקו דאנדולו (דוג'ה = מנהיג ונציה). ב-16 במאי 1204 הוכתר בלדווין מדרום פלנדריה כבלדווין הראשון.
בהסדרים בין הצלבנים ווונציה קיבלה הרפובליקה של ונציה שלוש שמיניות מהאימפריה, כולל כרתים ועוד איים. שאר השטחים חולקו בין הצלבנים והפכו למדינות וסאליות (ישויות שתלויות בשליט אחר).
הרוב של השטחים היווניים נשאר בידי מדינות יווניות שקמו לאחר המפלה, כמו דספוטט אפירוס, האימפריה של ניקאה והאימפריה של טרפזונטס. הצלבנים הקימו ישויות כמו ממלכת סלוניקי, נסיכות אכאיה ודוכסות אתונה, אך שליטתם היתה מוגבלת.
האימפריה הלטינית לא הצליחה לשרוד. ב-25 ביולי 1261 כבש מיכאל השמיני פלאולוגוס את קונסטנטינופול, יחד עם אלכסיוס סטראטגופולוס, והדיח את הלטינים. השליט הלטיני האחרון היה בלדווין השני מקורטנה.
הקמתה של האימפריה הלטינית גרמה לתחושה שיש שלוש "אימפריות רומיות" באירופה אז: האימפריה הלטינית, האימפריה הרומית הקדושה ושאריות האימפריה הביזנטית. יורשיו של בלדווין שמרו על התואר "שליט קונסטנטינופול" והמשיכו להיחשב כאדונים של המדינות הלטיניות בים האגאי. בפועל שלטו בצורה ממשית רק כשהיו גם שליטי אכאיה, בין 1333 ל-1383, ולכן הם נתפסו לעתים יותר כמנהיגים בגלות מאשר כשליטים חזקים.
האימפריה הלטינית נוצרה אחרי שכוחות הצלב כבשו את קונסטנטינופול ב-1204. (צלב = קבוצת לוחמים נוצרים). הגתה היוזמה דוג'ה ונציה, אנריקו דאנדולו. (דוג'ה = המנהיג של ונציה.)
בלדווין הוכתר למלך ב-1204. ונציה קיבלה חלק גדול מאד מהאדמות, כולל כרתים.
חלקים רבים מהממלכה נשארו בידי מדינות יווניות חדשות. דוגמאות חשובות הן האימפריה של ניקאה ואפירוס.
האימפריה הלטינית נפלה ב-1261, כשמיכאל השמיני פלאולוגוס כבש בחזרה את קונסטנטינופול. השליט הלטיני האחרון היה בלדווין השני.
יורשיו של בלדווין שמרו על התואר "שליט קונסטנטינופול". לעיתים הם שלטו באמת, בעיקר כשליטי אכאיה. בדרך כלל הם נחשבו לשליטים בגלות.
תגובות גולשים