האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, שהייתה גם האימפריה האחמנית, הייתה ממלכה מלוכנית גדולה ששלטה בחלק גדול מאסיה במשך כ-200 שנה (539, 331 לפנה"ס).

מרכזה היה באזור המהווה היום את איראן. היא שלטה על עמים שונים בשפה, דת ותרבות, והייתה הגדולה ביותר בתקופתה.

האחמנישִים, שושלת פרסית, ייסדו את הממלכה במאה ה-7 לפנה"ס. כורש השני, המכונה "כורש הגדול", מרד במלך מדי וכבש את ממלכת מדי. כורש המשיך לכבוש את לידיה ואת חלקים מהים האגאי, ולאחר מכן ניצח את בבל.
כורש פרסם את ה"הכרזת כורש" (הצהרה שמרשה לגולים לחזור לארצם). הוא נהרג בקרב בשנת 529 לפנה"ס.

כנבוזי השני כבש את מצרים אך מת בדרך חזרה. אחרי תקופת אי־יציבות עלה דריווש הראשון לשלטון. דריווש השיב את הסדר, דיכא מרידות ויצא למסעות כיבוש. על מצבתו נחקק כי הוא "פרסי בן פרסי".

חשיארש הראשון (המזוהה לעתים עם המלך אחשוורוש במגילת אסתר) שלט בערך 485, 465 לפנה"ס. הוא דיכא מרידות, ניסה רפורמות ונרצח על ידי קושרים. תחת שלטון אחמנידים האימפריה הגיעה לשיא גודלה.

בעשרות השנים הבאות התקיימו עימותים עם יוון, שראו בהתפתחות הפרסים סכנה. ב-331 לפנה"ס כבש אלכסנדר הגדול את האימפריה והסיים את עצמאותה. לאחר מכן הופיעו באזור שלטונות הלניסטיים, הפרתים והשושלת הסאסאנית, עד הכיבוש המוסלמי בסביבות 650 לספירה.

המלך ניהל ממלכה מרכזית אך איפשר אוטונומיה למחוזות השונים. הייתה מערכת חוקים נוקשה, ולמלך היו חוקים אישיים שנגעו גם לביטחונו.

למלך היו כמה ערי בירה לפי עונות השנה: שושן בחורף, פסארגאדה באביב, ואחמתא בקיץ.

ממשלת הפרסים הנהיגה מדיניות של סובלנות דתית ותרבותית. דוגמה בולטת היא ההיתר לשיבת גולי יהודה ובניית בית המקדש השני בתקופת דריווש.

למרות רשמיות כוחנית, המלכים נשאו בחובה חוקים מחמירים. למשל, מי שמתקרב למלך ללא הרשאה עלול להיענש מיד בידי משמר המלך.

השושלת כללה מספר מלכים בולטים, ובהם כורש, כנבוזי, דריווש וחשיארש.

ביהדות זוכרים את פרס לטובה. כורש ואחרים אפשרו ליהודים לשוב ולבנות את בית המקדש השני. דמויות כמו עזרא ונחמיה פעלו בתקופה זו. עלילת מגילת אסתר מתרחשת במסגרת השלטון הפרסי.

חז"ל הזכירו את פרס הן בשבח והן בביקורת. בתלמוד מדברים על תכונות הנהגה ודו־שיח בין פרס ומדי, ומתייחסים לפרס כאחת מארבע הממלכות המשפיעות על עם ישראל בימי קדם.

האימפריה הפרסית הייתה מדינה גדולה מאוד באסיה. מדינה גדולה פירושה שהיא שלטה על מקומות רבים ואנשים שונים.

האימפריה החזיקה מעמד כ-200 שנה, בין השנים 539, 331 לפני הספירה. מרכז שלה היה במקום של היום, איראן.

כורש הגדול היה מלך פרסי חשוב. הוא כבש ממלכות גדולות, כולל בבל. כורש נתן לאנשים שגורו לחזור הביתה. זה עזר ליהודים לחזור ולבנות את בית המקדש השני. כורש מת בקרב.

אחרי כורש באו מלכים אחרים כמו דריווש. דריווש עזר לשמור על הסדר והרחיב את השטחים.

מאוחר יותר הגיע אלכסנדר הגדול וניצח את הפרסים. אחר כך שלטו במקום שושלות שונות עד שמתגורר חדש הגיע - הכובשים המוסלמים.

למלכים היו כמה ערים שנחשבו בירות. הם עברו בין הערים לפי מתי בשנה זה היה.

הפרסים היו סובלניים לדתות שונות. הם אפשרו לאנשים להמשיך לעבוד את אלוהיהם ולבנות מקדשים.

היהודים זוכרים את פרס בשל העובדה שהם יכלו לשוב ולבנות את בית המקדש. סיפור מגילת אסתר מתרחש בחצר המלך הפרסי.

בכתבים העתיקים יש אזכורים לפרס. לפעמים משבחים אותה, ולפעמים מבקרים אותה.