האלף ה-3 לפנה"ס

האלף ה-3 לפנה"ס הוא התקופה שבין 3,000 ל-2,001 לפנה"ס.

בתקופה זו צמחו ממלכות וערים גדולות במזרח התיכון, במצרים ובעמק האינדוס. ערים אלה פיתחו ממשל, שווקים ומקצועות כמו חרשי נחושת וקדרים. הופיע גם כתב מסודר, למשל כתב יתדות (כתב עשוי סימנים דמויי יתד שנמצא בשומר).

נבנו מבנים גדולים כמו הפירמידה של ג'וסר, שהייתה צורה ראשונית של פירמידה, וזאת לפני הפירמידה הגדולה בגיזה שנבנתה בסביבות 2620, 2500 לפנה"ס. במסופוטמיה נבנו זיקורטים, למשל בזיקורת של אור. בעמק האינדוס נוצרו ערים מסודרות כמו מואנג'ודארו.

במהלך האלף הוקמו ערים חדשות או הורחבו רבות. בין הדוגמאות המוכרות נמצאות טרויה, שער אישתר של בבל ותדמור.

בין הדמויות בולטות היו פרעוני מצרים כמו ח'ופו וג'וסר, אנשי חקיקה כמו אור-נמו, והסופרות והמשוררות הראשונות כגון אנהדואנה. גם גיבורים אפיים כגון גילגמש מופיעים בממצא התרבותי של התקופה.

הפירמידות בגיזה נבנו בערך בין 2620 ל-2500 לפנה"ס. גם אתרי טקס חשובים אחרים, כמו אבני סטונהנג', הוצבו בתקופה זו (המאה ה-22 לפנה"ס לפי בדיקות פחמן-14).


בתקופת הברונזה הקדומה (כ-3300, 2400 לפנה"ס) קמו ערים מבוצרות בארץ ישראל. הערים היו בגדלים שונים, ממעט דונמים עד מאות דונמים (דונם = יחידת שטח). בחפירות נראית חברה מרובדת עם תעשיות מקומיות וקשרים בין כפרים לערים.

יריחו הייתה חשובה כלכלית וצבאית והתפרחה סביב 2600 לפנה"ס. לעתים נבנו בעיר ארמונות וביצורים עבים. ערים נוספות עם ביצורים נצפו במקומות כמו מגידו, תענך וערד. בסוף האלף השלישי חלק מהערים ננטשו. יש כמה השערות להסיבות לכך, בהן שינויים אקלימיים, תזוזות אוכלוסייה, ביזות חוזרת או מאבקים פנימיים. בתקופה זו חלק מהאוכלוסייה הפך נוודי ורועי צאן, ויש עדויות רבות לקברים מאותה תקופה.

האלף ה-3 לפנה"ס הוא הזמן בין 3,000 ל-2,001 לפני הספירה.

בזמן הזה נבנו ערים גדולות במצרים, במסופוטמיה ובעמק האינדוס. אנשים יצרו מקצועות וחנויות. הופיע כתב יתדות (כתב עם סימנים שנראים כמו יתדות).

במצרים בנו פירמידות ראשונות. הפירמידה של ג'וסר הייתה המבנה הראשון שהזכיר פירמידה. מאוחר יותר בנו את הפירמידה הגדולה בגיזה.

נוסדו וגדלו ערים חשובות, כמו טרויה ובבל. בעיר היו חומות ושערים גדולים.

בזמן זה היו מנהיגים מפורסמים, אמנים וסופרים כמו אנהדואנה.

הפירמידות בגיזה נבנו בסביבות השנים 2620, 2500 לפני הספירה. גם אבני סטונהנג' הוצבו בתקופה זו.


בערים בארץ ישראל חיו אנשים בחקלאות. הם גידלו דגנים, עצי פרי, זיתים וגפנים. היו גם בעלי מקצוע כמו קדרים וחרשי נחושת.

יריחו הייתה חשובה סביב 2600 לפני הספירה. בעיר היו ביצורים עבים מאוד. בסוף התקופה חלק מהערים ננטשו. יש כמה סברות לדבר הזה, למשל שינויי מזג אוויר או מלחמות. באותה תקופה חיו גם אנשים נוודים שרעו צאן והותירו קברים רבים.