הבהלה לזהב בקליפורניה (1848, 1855) החלה ב-24 בינואר 1848 כשג'יימס ו' מרשל מצא זהב בסאטרס מיל ליד קולומה, כ-60 ק"מ מצפון־מזרח לסקרמנטו.
השמועות התפשטו במהירות. עד 1855 הגיעו לקליפורניה כ-300,000 איש ממקומות שונים, חלקם דרך הים וחצי מהן דרך היבשה. רבים כונו "פורטי־ניינרס" (מחפשי 1849).
מרשל גילה את הזהב בזמן בניית גלגל מים. בהתחלה סאטר ניסה לשמור את הגילוי בסוד, אבל ההודעה הודפס וסמואל בראנן הכריז ברחובות על "זהב! זהב!". קליפורניה עברה בהדרגה משליטה מקסיקנית לאמריקנית, וב-1850 הפכה למדינה של ארצות הברית.
הראשונים הגיעו מקליפורניה, אורגון והוואי, ואחר כך הגיעו אמריקנים, מקסיקנים, סינים ואירופאים. רבים חיפשו עושר מהיר; אחרים הגיעו כדי להישאר ולהקים עסקים.
בתחילה לא היו חוקים ברורים. כורים אימצו כללים מקסיקנים: מי שמוצא מקום ראשון קובע תביעה עליו כל עוד הוא עובד בו. חוסר החוק יצר סכסוכים ולעיתים אלימות.
מחפשי הזהב הראשונים השתמשו בסינון ידני (panning), חפירה וסינון במים. מאוחר יותר פותחה הכרייה ההידראולית (השימוש במזרקי מים עוצמתיים) ושיטות לחפירת סלע וקידוח. השיטות החדשות אפשרו הפקה גדולה יותר, אך גם גרמו לזיהום מים ולפגיעה בקרקע.
חלק מהכורים עשו רווחים גדולים, אך ההכנסות הגדולות היו לרוב לסוחרים ולבעלי חברות. שמות בולטים היו סמואל בראנן, שהרוויח ממכירת ציוד, ולוי שטראוס, שהצליח במכירת ביגוד עבודה.
לבהלה היו תוצאות חמורות: אדמות אינדיאנים נלקחו מהם, רבות מהקהילות האינדיאניות נפגעו ומתו ממחלות או אלימות. מוערך שכ-100,000 אינדיאנים מתו בין 1848 ל-1868; הערכות אחרות מדברות על אלפים שנהרגו בפעולות אלימות. גם הסביבה ניזוקה קשות: מי נהרות זוהמו, קרקעות הושחתו וצמיחה טבעית פחתה.
התפתחות מהירה גרמה גם לצמיחה עירונית: סן פרנסיסקו גדלה במהירות ממספר מאות לתקופה של עשרות אלפי תושבים. כבישים, חוות ובתי ספר נבנו, והחקלאות התרחבה כדי להאכיל את התושבים החדשים.
הבהלה דעכה אחרי גילויים חדשים במקומות אחרים, וב-1858 החלה בהלה חדשה בקולורדו. השפעתה נמשכה לאורך זמן: היא יצרה הגירה ענקית, שינתה את כלכלת קליפורניה והשפיעה על סחר עולמי.
הבהלה לזהב בקליפורניה התחילה ב-1848. ג'יימס מרשל מצא בזה סוכרית של זהב בסאטרס מיל.
שמועות על הזהב גרמו להרבה אנשים לבוא לקליפורניה. בסך הכל הגיעו כ-300,000 איש.
בהתחלה אנשים חיפשו זהב על ידי סינון עפר במים. זה נראה כמו מחבת קטנה שמסננת חול.
מי שבא לחפש זהב נקרא כורה. כורים הגיעו מאמריקה, ממקסיקו, מסין וגם מהוואי.
בזמן ההתחלה לא היו חוקים ברורים על הקרקעות. אנשים קבעו מי עובד במקום ראשון.
אחרי זמן התחילו להשתמש במכונות גדולות. מים גדולים זרמו אל הגבעות ושטפו אדמה. זה נתן יותר זהב, אבל פגע בסביבה.
מכירת ציוד הייתה עסק משתלם. אנשים כמו סמואל בראנן ומי שהמציאו מכנסי ג'ינס הרוויחו הרבה.
לבהלה הייתה גם תקופה קשה: רבים מהאינדיאנים איבדו את בתיהם. מחלות ופגיעה באדמה גרמו למות ולרעב.
הבהלה בשיאה ביימה ערים חדשות. סן פרנסיסקו גדלה מאוד. קליפורניה הפכה למדינה של ארצות הברית ב-1850.
בסוף, החיפושים הקשים פחתו, אבל ההשפעה ניכרת עד היום: יש מקומות ושמות שמזכירים את הבהלה לזהב.
תגובות גולשים