הברווזון המכוער

הברווזון המכוער (בדנית: Den grimme ælling) נכתב על ידי הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן ופורסם ב־11 בנובמבר 1843. זהו סיפור על יצור שנראה שונה מאחרים ומנודה, ולבסוף מגלה את זהותו האמיתית כברבור יפה.

ביצים של ברווזה בוקעות. יוצאים כמה אפרוחים יפים ואפרוח אחד שנראה מכוער. הוא נדחה ומותקף על ידי חיות ואפילו על ידי אחיו. בחלק מהגרסאות האם מגינה עליו, ובאחרות לא.
הברווזון בורח ומוצא מקלט אצל אישה זקנה, אך החתול והתרנגולות מציקים לו. כשהחורף מגיע הוא נודד לבדו עד לאביב. לאגם מפשיר מגיעים ברבורים יפים. הוא חושש שהם ידחו אותו, אבל מנסה להצטרף.
הברבורים מקבלים אותו והוא רואה בהשתקפותו באגם שהוא ברבור. בסיום יש וריאציות: לעיתים הוא עף איתם, לעיתים ילדים מבחינים ביופיו, ולעיתים הוא חוזר לחווה ונמצא בלתי ניכר לאחיו.

הברווזון המכוער נחשב לסמל לאדם שונה מהחברה. (סמליות, מה שהסיפור מייצג או מסמל.) הסיפור פונה גם לילדים וגם למבוגרים ומעלה שאלות על יחס החברה לחריגים.

לסיפור נעשו עיבודים רבים: בין היתר סרט של דיסני, יצירות מוזיקליות של סרגיי פרוקופייב מ־1914 ומ־1932, בלטים והצגות. בישראל עלו מחזות בשנים שונות, וב־2000 הוצגה בצורת מחזמר על בימות מרכזיות. יש גם גרסאות קולנוע וטלוויזיה ושירים מפורסמים המחברים את הסיפור לקהלים רבים.

הברווזון המכוער נכתב על ידי הנס כריסטיאן אנדרסן ופורסם ב־1843. זה סיפור על ברווזון שנראה שונה ומשתנה בסוף.

אמא ברווזה דוגרת על ביצים. מהן בוקעים כמה אפרוחים יפים ואפרוח אחד שנראה מוזר. כולם צוחקים עליו והוא בורח מהחווה.
אישה זקנה מאכילה אותו בבית שלה, אבל חיות הבית מציקו לו. בחורף הוא לבד וקר. באביב הוא רואה ברבורים יפים באגם.
הוא מצטרף אליהם ומגלה שהוא בעצם ברבור יפה. יש גרסאות שונות לסיום, לפעמים הוא עף איתם.

המשמעות של הסיפור פשוטה: קשה להיות שונה, אבל לפעמים אחרים מקבלים אותך בסוף. (סמליות, מה שהסיפור מייצג.)

הסיפור עובד לפעמים לסרטים, למחזות ולשירים. יש גם גרסאות של דיסני וביטויים על הבמה ובמלחמה של בלט.