בשן הוא שם מקראי של חבל ארץ בעבר הירדן, בגבול מערבי עם רמת הגולן (לעיתים נכללת בתוכה). ממזרח הוא גובל בחורן ובהר הבשן, מצפון ברכס החרמון ומדרום בעמק נהר הירמוך. כיום רובו נמצא בתחום סוריה.
בתורה מוזכר מלך הבשן עוג, שמוצאו מיוחס ל"הרפאים" (שם לקבוצה קדומה שמוזכרת במקרא). האזור נודע בפוריות אדמתו, ביערותיו ובשדות המרעה. בתנ"ך הבשן מופיע פעמים רבות כסמל לשפע ולפוריות, ולצידו מופיעות דימויים פיוטיים כמו "פרות הבשן" או "אלוני בשן".
יש כמה הסברים לשם: ייתכן קשר למילה הארמית־ערבית בת'נה, שפירושה "ארץ מישור נוחה". תיאורי הסלעים באזור מדברים על פתני לבה (סלע שנוצר מזרימת לבה שהתקררה). דעה אחרת מקשרת את השם למילה אוגריתית שמשמעה "נחש" ומוצאת מקבילות במיתוסים קדומים.
חוקרים נחלקים לגבי גבולות המדויקים של הבשן המקראי. יש הסברים שמכלילים בה גם את רמת הגולן או חלקים ממנה, ואחרים שמצמצמים את התחום.
במכתבי אל-עמארנה מהמאה ה־14 לפנה"ס מוזכרה ממלכת עשתרות כחשובה בבשן. לפי המסופר במקרא, אחרי קרבות נגד העמונים וההרפאים ניתנה ארץ הבשן לחצי שבט מנשה; יאיר בן מנשה כבש ערים רבות וקרא להן "חוות יאיר".
במהלך התקופות שאחר־כך האזור עבר לשליטה של עמים ושלטונות שונים: ארם דמשק השפיעה עליו, ממלכת ישראל החזיקה בחלקו עד שנכבש על־ידי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור בשנת 732 לפנה"ס. בתקופה ההלניסטית הגיעו יוונים-סורים, ובמרד החשמונאים נשא האזור פעילות צבאית. אלכסנדר ינאי כבש את הבשן בשנת 82 לפנה"ס, ופומפיוס סיפח אותו לפרובינקיה סוריה. הקיסר אוגוסטוס נתן את האזור להורדוס, שהקים בו קהילות יהודיות מבבל.
מאוחר יותר, בתקופה הרומית־ביזנטית, המשיכו יישובים יהודיים בבשן. בשנת 295 לספירה צורף הבשן לפרובינקיה ערבייה, והאזור שמר על חשיבות חקלאית רבה.
הבשן מוגבל ברכס החרמון מצפון וברכס הגלעד מדרום. הוא כולל רמה מישורית עם אדמות בזלתיות, סלע שנוצר מזרימת לבה, ולכן פוריה לחקלאות. בסמוך אליו נמצא אזור ה"טראכוניניטיס" (בערבית: א-לג'ה), המוזכר במקורות עתיקים. הרמה תומכת בתוצרת חקלאית גבוהה בגלל פוריות האדמה ושפע מי המאגרים.
בשן הוא אזור עתיק ליד רמת הגולן. היום רובו בשטחי סוריה.
פעם שלט בו מלך שנקרא עוג. במקרא הבשן זכה לשם בגלל האדמה הפורה, היערות והמקומות לרעות בהן. אנשים אמרו עליו "פרות הבשן" כדי לתאר שפע.
ייתכן שהשם קשור למילה שמשמעותה "מישור נוח". יש גם דעה שהשם קשור למילה עתיקה שמשמעה "נחש".
החוקרים לא מסכימים בדיוק היכן הגבולות היו. חלקם חושבים שגם רמת הגולן היתה חלק מהבשן.
באותם ימים היו כאן ממלכות קטנות, כמו ממלכת עשתרות. לפי המסורת, אחרי קרבות העם הישראלי קיבל חלק מהאדמות. אחר כך שלטו כאן עמים אחרים, ובשנים הרומיות והביזנטיות המשיכו להתיישב כאן אנשים, כולל יהודים.
הבשן הוא רמה יחסית שטוחה עם אדמות בזלתיות. בזלת היא סלע שנוצר מטריפות לבה. האדמה שם טובה לחקלאות ומלאה במקורות מים.
תגובות גולשים