הגר

הָגָר היא דמות מקראית, שפחתה של שרה, שהפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ו.

על פי המקרא הגר הייתה במוצא ממצרים. במדרש נאמר שהיא הייתה בתו של מלך מצרים, והמלך נתן אותה לשפחה של שרה כששרה ירדה למצרים.

שרה נתנה את הגר לאברהם כדי שתלד לו בן, מכיוון ששרה עצמה לא ילדה אז. המצב מזכיר סיפורים אחרים על שפחות שניתנו למטרת הולדה במקרא.

הגר הרתה. כשהיא התנהגה בחוסר כבוד כלפי שרה, שרה התלוננה בפני אברהם. אברהם הותיר לשרה להחליט. שרה הענתה את הגר עד שהגר ברחה.

בהמשך שרה ביקשה מאברהם לגרש את הגר. במדבר הגר פגשה מלאך שהורה לה לחזור ולקרוא לבנה ישמעאל, ואמר שהילד יהיה פרא־אדם (אדם חזק וחופשי).

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל וציוותה על גירושו, כדי שיצחק ירש את אברהם לבדו. אברהם הציע לגרשם, ונתן לגר לחם ומים והוציאם מבאר שבע.

במדבר המים נגמרו. ישמעאל התייבש והיה בסכנה. הגר השאירה אותו תחת שיח וכשבה להתרחק, מלאך אלוהים שמע את בכיו של הילד והראה לה באר מים. ישמעאל גדל במדבר פארן והפך לצייד וקשת.

הטקסט המקראי מצביע גם על ביקורת כלפי מעשיה של הגר ברגעי המשבר: השלכת הילד והתרחקותה נתפסות כחוויה של נטישה שהשפיעה על דמותו של ישמעאל.

(מוזכר בקצרה: ישמעאל כמקשר לשושלת שאינה ממשיכת דרך יצחק.)

חז"ל פירשו שקטורה, שכשמה מופיעה כאשת אברהם לאחר מותה של שרה, היא זהה להגר.

בנצרות השתמשו בסיפור הגר ושרה כאלגוריה לשתי הבריתות. במסורת האסלאמית מקשרים את הלכת הגר בין הגבעות א־צפא ואל־מרוואה למציאת המים על ידי הגר בבאר זמזם. הגר מופיעה גם ביצירות ספרות מודרניות רבות, בין היתר ברומנים ומחזות.

הגר הייתה שפחתה של שרה. שפחה, אשה שעזרה בבית ולעתים חיה אצל משפחה אחרת. הגר הייתה מאת מצרים.

שרה נתנה את הגר לאברהם כדי שתלד לו בן. פילגש, אשה שחיה עם מישהו אבל לא בדיוק כמו אשה נשואה.

הגר ילדה בן ושמו ישמעאל. ישמעאל היה פעוט שצמא וקשה לו לפעמים.

אחרי שנולד יצחק, שרה רצתה שאברהם יגרש את הגר ואת ישמעאל. אברהם נתן לגר לחם ומים ושלח אותם למדבר.

במדבר המים נגמרו וישמעאל היה חולה מאוד. הגר חשבה שהוא עלול למות. אז הגיע מלאך, מלאך הוא שליח של אלוהים, והראה לה באר מים. הם מצאו מים וישמעאל חי והתחזק.

הגר נשארה במדבר פארן. ישמעאל גדל והפך לצייד שקורא וקשת.

חכמים אמרו שקטורה, שאהבה אברהם אחר כך, היא בעצם הגר.

הסיפור מופיע בדתות ובספרים. במסורת של המוסלמים זוכרים את הליכתה של הגר בין שתי גבעות עד שמצאה מים בבאר זמזם.