הד

הד הוא החזרת צליל שמגיעה אל המאזין זמן מה אחרי הצליל הישיר. ההבדל בזמנים נובע מהמרחק הנוסף שהגל צריך לעבור, ביחס למהירות הקול (כ־340 מטר לשנייה באוויר). דוגמאות מוכרות הן ההחזרות בתחתית באר, או מקירות אולם או בניין.

כאשר קול נופל בחלל סגור, הוא עלול להימשך ולהיתקל בקירות, בתקרה וברצפה. כדי שההד יהיה נפרד מהצליל המקורי, הגל המוחזר צריך להיות חזק מספיק ולהגיע בהפרש זמן שניתן להבחין בו. חלל גדול וריק עם קירות חלקים מקדם תחושת הד, כי הקירות החלקים מחזירים את הקול באופן מסודר, לפי חוק סנל (זו כלל שמסביר שהזווית שבה הקול פוגע שווה לזו שבה הוא חוזר). כדי להפחית הדים עושים בידוד אקוסטי: מוסיפים רהיטים, יוצרים חספוס על הקירות או מורידים תקרה.

באנגלית ההד נקרא Echo. השם מגיע מהמיתולוגיה היוונית, שם הנימפה אכו נענשה ונגזרה עליה רק לחזור אחרי מילים של אחרים. החזרה אחת של צליל נקראת הד ראשוני; החזרות רבות, ממקורות שונים, נקראות הדהוד (דהיינו ריבוי החזרות).

הד הוא קול שמוחזר וחוזר אלינו אחרי שהקול המקורי נשמע. זה קורה בבאר עמוקה או בחדר גדול וריק. קול נע בערך 340 מטר בשנייה.

כדי לשמוע הד, הקול המוחזר צריך להיות חזק ולפגוע בזמן שאפשר להרגיש. קירות חלקים בחלל מחזירים את הקול כמו מראה. כדי להפחית הדים מוסיפים רהיטים, עושים את הקירות גסים או מורידים תקרה.

המילה Echo באה מסיפור יוון על נימפה בשם אכו. היא הורשה רק לחזור אחרי מילים של אחרים. חזרה אחת של קול נקראת הד ראשוני. כשהקול חוזר הרבה פעמים קוראים לזה הדהוד (חזרת צליל כמה פעמים).