הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת

הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת הוקמה ב-24.8.2003 על ידי יושב ראש הכנסת, רובי ריבלין, בעקבות פרשת ההצבעות הכפולות. הוועדה נדרשה לבדוק את כללי האתיקה של חברי הכנסת ולהציע קוד מתוקן. המלצות סופיות הוגשו בדצמבר 2006.

בוועדה היו חברים:

הוועדה הציעה שינויים בחוקי היסוד, בחוק הכנסת ובתקנון הכנסת. ועדת הכנסת תדון בהצעות ותקבע מה ייושם בפועל. ההמלצות נגעו הן לערכי יסוד והן לכללי התנהלות מעשיים.

סעיף 1א לכללי האתיקה קבע קווים מנחים. בין הערכים: נאמנות למדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, ייצוג נאמן של הבוחרים, שמירה על חוקי המדינה וקידום שלטון החוק, כבוד הכנסת וחבריה, התנהלות באחריות וביושר, והימנעות מניגוד עניינים. "ניגוד עניינים" הוא מצב שבו עניין אישי עלול לסתור את טובת הציבור.

העיקרון הוא שחבר הכנסת ייעד רוב זמנו לעבודה בכנסת. הוועדה המליצה לצמצם את היעדרויותיו מהמליאה לחודש בשנה, או לשישית מימי הישיבות, במקום החודשיים או השליש המקובלים. המלצה זו חלה גם על ישיבות ועדות. סנקציה על היעדרות ממושכת תישאר שלילת שכר, עפ"י החלטת ועדת האתיקה.

ההמלצות הגדילו מגבלות על עיסוקים חיצוניים. במקום הבחנה בין גופים ציבוריים ספציפיים, הוצע איסור גורף על עיסוק נוסף בכל גוף ציבורי. ועדת האתיקה תוכל לאשר עיסוק בתפקידים נבחרים בלבד, ולא בתפקידים ניהוליים. תקופת המעבר המאפשרת לחבר כנסת חדש להמשיך בעיסוקו קוצרה מ-6 חודשים ל-2 חודשים, עם אפשרות להארכה של עד 4 חודשים בידי ועדת האתיקה.

הוועדה דנה בזכות השתיקה. "זכות השתיקה" היא הזכות לא לענות כשהאדם נחקר. הוועדה סברה ששימוש בזכות זו על ידי נבחר ציבור אינו ראוי, והמליצה להגדיר שימוש כזה כהפרה אתית.

הוועדה המליצה למנות יועץ לאתיקה, לתקופת חמש שנים, על ידי יושב ראש הכנסת לפי המלצת ועדה ציבורית. תפקידו יהיה לפעול עם ועדת האתיקה לקידום הכללים, לייעץ לחברי הכנסת, להכין חומרים שיקדמו את האתיקה, ולפעול כבודק וכקובל בתלונות. היועץ יגיש דו"ח בתחילת כל מושב עם פעולותיו ונושאי אתיקה שעלו.

ההמלצות כללו שינוי בהרכב ועדת האתיקה לשבעה חברים במקום ארבעה. שלושה מהם ישמשו כוועדת קובלנות, והפורום המלא ישמש כערכאת ערעור פנימית. הוצע שהיועץ לאתיקה יקבל תחילה את התלונות, ויהיה רשאי לדחותן, לבקש התנצלות, לפעול לגישור או להגיש קובלנה. דחייה תיתכן אם התלונה טורדנית, לא מבוססת, אינה מצביעה על הפרת כללי אתיקה, או שאין בה עניין ציבורי. גם אם היועץ לא יגיש קובלנה, הוא יעביר את החומר לוועדת האתיקה, והוועדה תוכל לחייב הגשת קובלנה. הוועדה הציעה להרחיב את סמכויות הערעור, כך שניתן יהיה לערער על כל החלטת ועדת הקובלנות, וגם לאפשר ליועץ לערער אם לא הוטלה סנקציה. הוועדה המליצה להרחיב גם את סמכויות הענישה של ועדת האתיקה, והציעה סנקציות נוספות.

בשנת 2003 מונתה ועדה לבדוק כללי התנהגות של חברי הכנסת. זה קרה אחרי פרשת הצבעות כפולות. ועדה היא קבוצה של אנשים שבודקת בעיות.

בוועדה היו חברים:

הוועדה הציעה לשנות חוקים וכללים בכנסת. הכנסת תחליט מה לשנות בסוף.

הכללים אמרו שחבר הכנסת צריך להיות נאמן למדינה. "דמוקרטית" זה כשאנשים בוחרים נציגים. חבר הכנסת צריך לכבד את הכנסת ולעבוד ביושר. גם נאמר להימנע מ"ניגוד עניינים". "ניגוד עניינים" זה כשהעניין האישי יכול לפגוע בטובת הציבור.

הוועדה חשבה שחברי הכנסת צריכים לעבוד הרבה בכנסת. היא המליצה להפחית את היעדרויותיהם למלך חודש בשנה. היא גם הציעה איסור על עבודה נוספת בגוף ציבורי. ועדת האתיקה תוכל לאשר רק תפקידים נבחרים. תקופת המעבר מעבודה ישנה אחרי בחירה לקצר ל-2 חודשים.

"זכות השתיקה" היא הזכות לא לענות בשאלה כשטוענים אותך. הוועדה הציעה שלא יהיה ראוי שחבר כנסת ישתמש בזכות הזאת בתור נבחר.

יועץ לאתיקה הוא אדם שיעזור לחברי הכנסת לשמור על כללים. הוא ימליץ, יבדוק תלונות וידווח בתחילת כל מושב.

הוועדה המליצה שוועדת האתיקה תהיה בשבעה חברים. שלושה מהם ידונו בתלונות. היועץ יקבל את התלונות קודם, ויוכל לדחותן או לנסות לפשר. אם היועץ לא יגיש תלונה, ועדת האתיקה עדיין תוכל לבדוק. גם זכות הערעור הוצעה להיות רחבה יותר. הוועדה רצתה גם להגדיל את הסנקציות שניתן להטיל.