= הוּטוּ
ההוטו הם אחת משלוש הקבוצות האתניות ברואנדה ובבורונדי.
הם מהווים את רוב האוכלוסייה באותן מדינות.
אין הבדל חד מבחינה לשונית או תרבותית בולט בין ההוטו לקבוצות האחרות, כמו הטוטסי.
הקבוצה השלישית באזור היא הבאטווה, שבט של ציידים-לקטים.
קיימות כמה גרסאות לגבי מקור ההוטו.
אחת אומרת שההוטו היו חקלאים שהגיעו במאה ה-11 מאזור מערב אפריקה.
לפי גרסה זו, הטוטסי הגיעו מאתיופיה במאה ה-15 והפכו לאליטה שעבדה עם בקר.
אירופים בתחילת המאה ה-20 תיארו את ההוטו כהם נמוכים וכהי עור יותר מהטוטסי.
גרסה אחרת טוענת שההוטו והטוטסי היו בני עם אחד.
כינויים אלו ציינו מעמד חברתי: "טוטסי" למי שהחזיק בקר, ו"הוטו" למי ששירת בדרגה נמוכה יותר.
המעבר בין המעמדות היה אפשרי לאורך דורות.
חוקרים רבים טוענים שהרעיון של שבטי מקור נפרד שונה, ושחלק מהשינויים נוצרו בתקופה הקולוניאלית.
הם מציינים שאין הבדל ברור בצבע העור ברוב המקרים.
כשהאירופים נכנסו לאזור, הם הטו את ההגדרות החברתיות לטובת הטוטסי.
המילה "הוטו" קושרה לקבוצה נחותה, בעוד טוטסי נתפסו כאנשי על.
גם החוק המסורתי שימש לטובת הטוטסי, עם עונשים קשים יותר כאשר הוטו הרגו טוטסי.
השוני החיצוני שנצפה על ידי האירופים חיזק את ההבחנה הזו.
התוצאה היתה עליית מתחים בין הקבוצות.
מתחים אלו הצטברו עד שפרצו לאלימות קשה ברואנדה, שכללה רצח ואלפי קורבנות.
בשנת 1957 פרסם גרגואר קאייבנדה את "מניפסט ההוטו".
המסמך קרא להחזרת זכויות ההוטו ולהכרה פוליטית.
קאייבנדה הקים את מפלגת Parmehutu וקידם מהפכה בין 1959 ל-1961.
מהפכה זו הובילה לירידת שלטון הטוטסי ולקבלת עצמאות רואנדה.
מרבית ההוטו הם עובדי אדמה ועוסקים בחקלאות.
בעבר רבים מהם עבדו גם כרועים עבור הטוטסי.
המזון העיקרי כולל דגנים, שעועית, בננות, בטטה ולעתים בשר עיזים.
רבים מההוטו הם נוצרים, בעיקר קתולים.
אחרים משלבים אמונה נוצרית עם אמונות מסורתיות.
האמונה המסורתית מכירה ב"אימנה", אל נדיב, ובקיום מכשפים ושדים.
בני ובנות ההוטו בדרך כלל נישאים בגיל צעיר, סביב 17.
הגברים משלמים מוהר, תשלום במשק (פרות ועיזים) למשפחת הכלה.
בעבר נמנעו נישואים רבים בין טוטסי להוטו, אך היו גם נישואי תערובת בתוך קלאנים.
למרות ההבדלים הרשמיים, אנשים מהקבוצות חיו לעתים קרובות יחד.
= הוּטוּ
ההוטו הם קבוצה גדולה ברואנדה ובבורונדי.
הם חיים שם רוב האנשים.
יש גם קבוצות אחרות: הטוטסי והבטווה.
הבטווה הם שבט של ציידים ולקטים.
יש סיפורים שונים על מוצא ההוטו.
אחד אומר שהם הגיעו לאזור לפני מאות שנים.
סיפור שני אומר שההוטו והטוטסי היו פעם עם אחד.
"טוטסי" הפך לשם לאנשים בעלי בקר.
"הוטו" הפך לשם לאנשים שעבדו אצל אחרים.
לפעמים אנשים עברו בין הקבוצות במהלך דורות.
כשהאירופים באו, הם עשו הבדלים בין הקבוצות.
הם ראו בטוטסי כעליונים והעדיפו אותם.
הדבר גרם למתחים ולפעמים לאלימות קשה.
לפני קבלת העצמאות היו מהפכות בשנים 1959, 1961.
גרגואר קאייבנדה כתב מסמך לשיפור מעמד ההוטו.
הוא גם הקים מפלגה שקראה לשינוי.
ההוטו בדרך כלל חקלאים.
הם מגדלים דגנים, שעועית ובננות.
רובם נוצרים קתולים, וחלק מאמינים גם באמונות ישנות.
הם מאמינים ב"אימנה", אל נדיב.
בגיל צעיר הם נישאים בדרך כלל, סביב גיל 17.
לפני החתונה משלמים הגברים מוהר.
מוהר זה תשלום במשק, כמו פרות או עיזים.
לפעמים היו נישואים בין ההוטו לטוטסי.
אבל לעתים הם נשארו כמו קבוצות נפרדות.
תגובות גולשים