הולדה בעוולה

הולדה בעוולה היא תובענה של הורים נגד רופא. ההורים טוענים שרשלנות רפואית בזמן ההריון או בבדיקות מנעה מהם להפיל עובּר שנולד עם מומים.

משנות ה-80 הוכרה בישראל גם עילת "חיים בעוולה", תביעה שהילוד עצמו יכול היה להגיש בגין היותו נולד עם פגם. במרץ 2012 ועדת מומחים בראשות השופט בדימוס אליהו מצא המליצה לבטל את ההכרה בעילת "חיים בעוולה". הוועדה הציעה להקים מנגנון פיצוי למקרים של נכות מעל 20%.
המלצות הוועדה קיבלו ביטוי בפסק דין בית המשפט העליון בתיק ליאור המר, שניתן על ידי השופט אליעזר ריבלין. בפסק הדין נפסקה הפסקת ההכרה ב"חיים בעוולה" והורחבה אפשרות התביעה של ההורים על בסיס "הולדה בעוולה". בכך הורים יכולים לתבוע פיצוי לכיסוי הוצאות גידול וצרכי התינוק למשך חייו.

תביעה על הולדה בעוולה אפשרית אם בגלל התרשלות בבדיקות הריון לא זוהו מומים. בתי המשפט קיבלו גם תביעות כאשר הרופאים לא טרחו להציע בדיקות מעמיקות יותר, שאולי היו חושפות את הבעיה.

הולדה בעוולה היא תביעה של הורים נגד רופא. ההורים אומרים שהרופא לא גילה בעיות בהריון.

מאז שנות ה-80 היה גם רעיון של "חיים בעוולה". זהו תביעה שהילד יכול היה להגיש אם נולד עם פגם. ב-2012 הוועדה הציעה להפסיק את הרעיון הזה. הוועדה רצתה לתת פיצוי לאנשים עם נכות גדולה.
בית המשפט הגבוה טיפל במקרה ליאור המר. בפסק הדין בוטלה עילת "חיים בעוולה". במקום זה הורחבה זכות ההורים לתבוע על "הולדה בעוולה". כך הורים יכולים לדרוש כסף לכיסוי צרכים של הילד לאורך חייו.

אפשר לתבוע אם בבדיקות ההריון לא מצאו מומים שהיו נגלים אם נעשו בדיקות נוספות.