הורמון אדרנוקורטיקוטרופי

הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) הוא פפטיד (חלבון קטן) שמופרש מההיפופיזה הקדמית (בלוטה קטנה במוח). הוא משפיע על בלוטת יותרת הכליה וגורם לה לשחרר קורטיקוסטרואידים (הורמונים שמדכאים חלק ממערכת החיסון).

ACTH הוא הורמון טרופי (מעורר פעילות והפרשה בבלוטה אחרת). הוא פועל כחלק מהתגובה של המערכת הסימפתטית (החלק של מערכת העצבים שמופעל במצבי חירום). במצבי לחץ או הלם הגוף משחרר ACTH למחזור הדם. זה גורם ליותרת הכליה להפריש אדרנלין, קורטיזול ונוראדרנלין.

לאחר ההפרשה מופיעות תופעות שמאפיינות תגובת חירום: הרחבת אישונים, הרחבת סימפונות (פתיחת דרכי הנשימה), עליה בתפוקת הלב ולחץ הדם, הגברה בייצור גורמי קרישה, האטת העיכול והפחתת תפקוד הכליות, וכן תחושות חרדה.

ACTH מוּעיל להפניית משאבים לצרכים דחופים. הוא פעיל גם נגד תסמונת וסט (הפרעה אפילפטית נדירה בתינוקות). רמות גבוהות של ACTH מעלות את סוכר הדם. בכמויות גדולות מהרגיל ההורמון עלול לגרום להרעלה.

ACTH הוא הורמון. הורמון הוא חומר שהגוף שולח בתוכו.

ACTH מיוצר בהיפופיזה קדמית (בלוטה קטנה במוח). הוא עובד על בלוטת יותרת הכליה. בלוטת יותרת הכליה משחררת חומרים שנעשים כשהגוף צריך להגיב לחרום.

כשיש לחץ או סכנה, ACTH משתחרר אל הדם. אז משתחררים אדרנלין וקורטיזול. זה גורם לעיניים להתרחב. גם הנשימה נפתחת. הלב פועם חזק יותר ולחץ הדם עולה.

ACTH עוזר לגוף להקדיש כוח למה שחשוב עכשיו. משתמשים בו גם בטיפול בתסמונת וסט (בעיה של פרכוסים אצל תינוקות). אם יש יותר מדי ACTH זה עלול להזיק.