הושע בן בארי

הושע בן־בארי היה נביא שפעל בממלכת ישראל בסוף ימי בית ראשון, לקראת חורבן הממלכה. נבואותיו מרוכזות בספר הנושא את שמו. רוב הנבואות הן תוכחות כלפי אנשי ישראל, ובחלקן מופיעות פניות גם ליהודה.

בספר מסופר גם על נישואיו של הושע לגומר בת־דבליים, אישה שנקראת שם "זונה". הנישואין האלה משמשים מטפורה ליחס בין האל ועם ישראל.


תקופת פעילותו של הושע אינה ברורה לחלוטין. הכותרת בראש ספרו נותנת רשימת מלכים, אך יש קושי לתאם ביניהם. הרשימה כוללת מלכי יהודה שתקופת שלטונם נמשכה עשורים, ולכן קשה להניח שהושע עצמו פעל כל כך הרבה שנים.

פרשנים שיערו שהוא פעל בעיקר בתקופת ירבעם וכנראה עד תחילת חזקיהו, כלומר כ-50 שנה לכל היותר. יש גם טענות שהכותרת היא תוספת מאוחרת, או שרשימה זו מצמצמת רק את המלכים החשובים.


ניתוח התוכן של הספר נותן תמונה מעורבת. חלק מהנבואות מעורפלות וקשה לקשרן בבהירות לאירועים היסטוריים. עם זאת יש אזכורים שעשויים להתאים למהלכים פוליטיים כמו עליית אשור והמלחמה הסורית־אפריימית (מלחמת רצין ופקח).

כיוון שחלק מהאירועים החשובים של התקופה, כמו חורבן ארם או חורבן שומרון, לא מוזכרים בבירור, חוקרים נחלקים אם הושע פעל לפני או אחרי האירועים הללו.


הכותרת של הספר מציינת את שמו ו"בן בארי". בארי נראה ככל הנראה כשם אביו, ואולי גם כשם עיר מולדתו. בפרקים הראשונים מסופר על צו אלוהי שבו הושע מתבקש לשאת אשה זונה, סיפור שספג פרשנויות רבות.

ממדבריו של הושע ניכר ידע בפוליטיקה פנימית וביחסי חוץ, דבר המצביע על היכרות עם מעמד גבוה. יחד עם זאת, שימוש בתמונות מהחיים הכפריים והחקלאיים מעיד גם על היכרות עממית עם הטבע ועבודת האדמה.

רוב הפרשנים מניחים שהושע היה מאנשי ממלכת ישראל ולא מיהודה, בין השאר כי רוב נאומיו מתמקדים בישראל, הוא קורא למדינה "אפרים" פעמים רבות, ושומרון מוזכרת פעמים רבות בעוד שירושלים כמעט אינה מוזכרת.

יתכן שגם נרדף על־פי מסרים שהעביר, ויש רמזים שהוא השתייך לקבוצת "בני הנביאים", קבוצת נביאים שעסקה בעבודות נבואיות וקיבלה לעתים דחייה ציבורית.


חז"ל (חכמֵי ישראל בדורות התלמוד) ראו בהושע את הראשון מארבעת נביאים שנתנבאו יחדיו בפרק מסוים. בתלמוד ובמדרשים מופיעות מסורות על הושע, כולל רעיונות שהשפיע על עתיד העם.

במדרש מובאת ביקורת על ציוויו לקחת אישה זונה, ועם זאת מתואר גם תהליך של חרטה ותחינה בשם העם, שהוביל לביטול גזרות. חז"ל מנסים להסביר את המתח בספר בין נבואות פורענות לנחמה.


השם הושע מופיע במספר שמות מקראיים דומים, כמו יהושע. פירוש השם הוא "ה' יושיע" או קריאה לישועה: "ה' הושיעה". שמו הופיע גם בחותמות ובטבעות עתיקות, ובכתובות אשוריות מהמאה השביעית לפנה"ס.


מקום קבורתו של הושע אינו מתואר בתנ"ך. קיימות מספר מסורות מוקדמות ומאוחרות לגבי מקום קברו:


עדויות מסופרות שמקומו מוזכר בקרבת באבל החדשה, לפי עדות מהמאה ה-15.


בידי תלמידי רבנים מסוף המאה ה-15 מופיע תיאור של קבר בבית־הקברות העתיק בצפת.


בעדות מהמאה ה-19 מוזכר קבר במירון, לצד קברי צדיקים נוספים.


בשנות ה-30 של המאה ה-20 מופיעה עדות על קבר בכפר חיטים, שיאוחס כנראה להושע.

בכל המקרים אין ודאות ארכאולוגית או טקסטואלית חד־משמעית. המסורות משקפות חשיבות מקומית והמשכים תרבותיים שונים.

הושע בן־בארי היה נביא בישראל לפני חורבן הממלכה. נביא זה מדבר עם העם בשם ה'.


בספרו יש תוכחות כנגד עם ישראל. יש גם סיפור שבו הושע נשא אישה שנקראה גומר. הסיפור הזה מדמה את היחסים בין ה' לעם.


קשה לדעת בדיוק מתי חי הושע. נכתבו עליו שמות של מלכים, אבל זה לא תמיד ברור. בתקופתו עלתה עוצמת אשור, אימפריה גדולה ששינתה את האזור.


שמו של אביו היה בארי. הוא נראה כמי שהכיר היטב פוליטיקה וחיים חקלאיים. רוב דבריו מופנים לממלכת ישראל. לכן רוב החוקרים אומרים שהיה מאנשי ישראל.


חז"ל הם חכמים ישנים. הם כתבו מדרשים על הושע. הם ראו בו נביא חשוב. במדרש מסופרת גם חרטה ובקשת רחמים על העם.


השם הושע אומר "ה' יושיע" או "ה' הושיעה". השם דומה לשמות אחרים בתנ"ך.


אין ידיעה ברורה איפה קבור הושע. יש מסורות שונות:


אומרים שקברו קרוב לבבל החדשה.


יש תיאור של קבר עתיק בצפת.


יש עדות שקבר מוזכר במירון.


יש עדות על קבר בכפר חיטים.

אין ודאות מדעית על מקום הקבר.