החלום והיום, מאת רחל הולנדר, מספר על חוויותיהם של יהודי הולנד בשואה דרך עיניה של ילדה בת 11. הספר ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1979; מהדורה שנייה יצאה ב-1988.
יוכבד דה באר, בת 11, שורדת מחנה ריכוז (מקום שבו אנשים נכלאו בתקופת המלחמה) ונשלחת לשלושה חודשי החלמה ושיקום לשווייץ. היא נקראת בטי בבית המשפחה המארחת, משפחת שוורץ האמידה והדתית בציריך, שבה שלושה ילדים: יונאס (13), קלרה (10) ואסתי (5).
בטי מנסה להתאים את עצמה: היא מקיימת את הוראות אמה, מצייתת למארחים ומנסה להתיידד עם הילדים. אבל זיכרונות העבר מושכים אותה חזרה, היא מתגעגעת לאמה שנשארה בהולנד ולמשפחה שאבדה לה, ובעיקר לאחיה התאום דאוי. פעמים רבות היא חוזרת במחשבותיה לימים במחנה, לקור, לרעב, לפחד ולקשיים שאותם חוותה.
משפחת שוורץ אינה מבינה את עומק טראומת בטי. הם מטפלים בה כמי שזקוקה להחלמה פיזית בלבד, ואינם שואלים על ההפסדים שעברה. תגובותיה של מרת שוורץ, למשל לגבי בגדים שנגנבו נתפשות כלא רגישות כלפי מצב הילדה. האב במשפחה מתאפיין בקשיחות ובצדקנות בפני אחרים, בעוד שדמות האב של בטי מזכירה לה חום, סבלנות והבנה.
כמה דמויות מעניקות לה נחמה: ידידים שווייצרים של הוריה מביאים לה הקשבה ותמיכה; הם פסיכולוגים במקצועם, מבינים ילדים ומפנקים אותם. אלקס, ידיד משפחתה של בטי, מקשיב לשאלותיה על ההיסטוריה המשפחתית והנסיבות שלא אפשרו עליה ועל משפחתה להימלט. כשדוד יוסי מארץ ישראל מגיע, הוא מלמד אותה על סדר פסח (החג היהודי שבו קוראים את ההגדה, הספר שמסביר את הסיפור) ונותן לה אלבום תמונות מארץ ישראל, מקום שתמיד רצתה לראות.
לקראת סוף שהותה היא חוזרת הביתה, חזקה יותר, עצובה אבל חכמה יותר, עם ידע על עולם ואנשים, וממשיכה את חייה לצד אמה. הספר מתמקד בהתמודדות עם זיכרונות טראומטיים, הבדלי תרבויות והיכולת למצוא חמלה ותמיכה גם לאחר חוויות קשות.
החלום והיום, מאת רחל הולנדר, הוא סיפור על ילדה בשם יוכבד (בטי). היא בת 11 והייתה בשואה. אביה, אחיה התאום ואחותה הקטנה לא חזרו.
בטי שרדה מחנה ריכוז. מחנה ריכוז הוא מקום שבו אנשים נכלאו בזמן מלחמה. אחרי המלחמה שלחו אותה לשווייץ כדי להחלים. שם היא גרה עם משפחת שוורץ העשירה למשך שלושה חודשים.
בבית החדש היו לה ילדים לשחק איתם: יונאס בן 13, קלרה בת 10 ואסתי בת 5. למרות זאת, בטי הופכת מחשבותיה אל משפחתה שאיבדה. היא זוכרת ימים טובים ואחר כך גם זכרונות קשים מהמחנה.
המשפחה השווייצרית לא מבינה את מה שעבר עליה. הם דואגים לה לאוכל ולבגדים, אבל לא תמיד מרגישים מה היא מרגישה. רק כמה מבקרים, כמו אלקס ודוד יוסי מארץ ישראל, מקשיבים לה ותומכים בה. יוסי מלמד אותה על סדר פסח. סדר פסח הוא ארוחת חג עם מצוות וסיפורים; ההגדה היא הספר שמספר את הסיפור.
בסוף שהותה בטי חוזרת אל אמה. היא חזקה יותר ויודעת עוד על החיים ואנשים.
תגובות גולשים