החלפת מפרק היא ניתוח שבו מפרק חולה מוחלף במפרק מלאכותי. החלפת מפרק מלא (Arthroplasty) משמעותה החלפת כל חלקי המפרק ולא רק חלק ממנו. לפני הניתוח נערכת הערכה רפואית כוללת, כולל בדיקות דם, בדיקות לדפוס הלב ולעיתים צילום חזה. מבצעים גם הדמיה מדויקת של המפרק כדי להתאים מידה של המושתל.
בניתוח מנסרים את ראשי העצמות כדי להכין מקום לתותבים. תותבים הם חלקים מלאכותיים שעשויים מתכת ועליהם משטח פלסטי חזק בשם פוליאתילן (חומר פלסטי צפוף). בחלק מהמקרים משתמשים גם בשכבה קרמית. התותבים מוחדרים לתוך חלל העצם ולפעמים מקבעים אותם בדבק פולימרי שנקרא זכוכית אקרילית (PMMA), שהוא דבק רפואי חזק. הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה כללית.
מראה שמצדיק החלפת מפרק הוא כאב חזק, איבוד תפקוד והגבלת תנועה שמובילים לנכות. ההחלטה לניתוח שוקלת את הסיכונים מול התועלת, והמטופל צריך להבין זאת.
זיהום פעיל סביב המפרק הוא התוויית-נגד מוחלטת, כיוון שהניתוח עלול להפיץ את הזיהום. זיהום באיבר מרוחק הוא בדרך כלל התוויית-נגד יחסית. מצב בריאותי חלש עשוי למנוע ניתוח, אך גם חוסר ניידות קשה לעיתים מצדיק התערבות למרות מחלות רקע.
החזרת הניידות מוקדם ככל האפשר חשובה להפחתת סיבוכים כגון קרישי דם ודלקות ריאות. תחילה הולכים בעזרת הליכון או מקל. זמן אשפוז ממוצע הוא כ-4, 7 ימים, אך משתנה לפי מצב המטופל. תהליך ההחלמה מצריך פיזיותרפיה ממוקדת. הפיזיותרפיסטים בונים תוכנית מדורגת, שמסתכלת על סוג המשתל ומה שנפגע בניתוח.
מדובר בניתוח גדול וארוך, ולכן קיימים סיכונים במהלך הניתוח, מיד לאחריו ובטווח הארוך.
התוצאות טובות או מצוינות בכ-95% מההחלפות במפרקי הגפיים התחתונות. רוב המטופלים חשים הקלה משמעותית בכאב, אך לא תמיד מושג טווח תנועה מלא.
ניתוחי החלפת מפרק כלולים בסל הבריאות בישראל כאשר קיימת ההתוויה המתאימה. מושתלים שאינם חוזרים לתפקוד מלא עשויים להיות זכאים להטבות כלכליות בהתאם לקריטריונים.
בשנים האחרונות נעשה שימוש בטכנולוגיות רובוטיות בניתוחים אלה. רובוטים מסייעים בתכנון טרום-ניתוחי מדויק ובהתאמה אנטומית של המשתל, ובכך משפרים את הדיוק במהלך ההליך.
החלפת מפרק היא ניתוח שבו מחליפים מפרק חולה בחלק חדש. מפרק = המקום שבו שתי עצמות נפגשות. המחליף נקרא תותב. תותב הוא חלק מלאכותי שעשוי מתכת ופלסטיק חזק.
לפני הניתוח הרופאים בודקים את החולה. עושים בדיקות דם וצילומי רנטגן. בודקים גם סוג דם. כך מתכננים את הניתוח ואת גודל התותב.
בניתוח חותכים חלקים פגומים בעצם. שמים את התותב במקומם. לפעמים מקבעים את התותב בדבק רפואי חזק שנקרא PMMA.
עושים ניתוח כזה כשיש כאב גדול וקשיים לזוז. הניתוח יכול להחזיר את היכולת ללכת.
אם יש זיהום ליד המפרק, לא מבצעים את הניתוח. זיהום = כשחיידקים גורמים לדלקת.
אחרי הניתוח מתחילים ללכת מוקדם. משתמשים בהליכון או במקל. בדרך כלל נשארים בבית חולים כ-4, 7 ימים. עושים תרגילים אצל פיזיותרפיסט שיעזור להתחזק ולנוע טוב יותר.
זה ניתוח גדול ויש סיכונים. הרופאים מסבירים מהם הסיכונים לפני הניתוח.
ברוב המקרים התוצאה טובה. בכ-95% מהמקרים בפעולות על הירך או הברך יש שיפור גדול בכאב.
כיום משתמשים גם ברובוטים כדי לתכנן ולעזור בניתוחים. זה עוזר להתאים את התותב טוב יותר.
תגובות גולשים