הטבח בווירג'יניה טק

הטבח בווירג'יניה טק ארע ב-16 באפריל 2007 בקמפוס אוניברסיטת וירג'יניה טק בבלקסבורג, וירג'יניה, ארה"ב. היורה, סונג-הוי צ'ו, תלמיד בן 23 שנולד בקוריאה הדרומית והיגר לארצות הברית בילדותו, ירה והרג בסך הכול 32 תלמידים ומרצים, פצע 17 נוספים, ועוד 6 נפגעו בדרכם להימלט. בסיום האירוע התאבד היורה.

צ'ו נולד בסיאול ב-1984. בגיל 8 היגרה משפחתו לארצות הברית כדי לחפש חיים טובים יותר. המשפחה התיישבה באזור בו חיה קהילה קוריאנית.

קרובי משפחה ותלמידים תיארו את צ'ו כילד ביישן ומנותק חברתית. כמה מהעדויות הזכירו אילמות סלקטיבית, מצב שבו אדם לא מדבר בסיטואציות מסוימות, ואחרות דיברו על קשיים חברתיים שהודגשו אחרי המעבר לארצות הברית.

בבית הספר היסודי צ'ו בלט כילד חכם, במיוחד במתמטיקה ובאנגלית. יחד עם זאת, הוא דיווח על כעס וקשיים לאחר שעות הלימודים.

לאחר הטבח בבית הספר קולומביין ב-1999 צ'ו הראה עניין באירוע, מה שהוביל לאבחון פסיכיאטרי. נמצא כי הוא סובל מאילמות סלקטיבית וקיבל טיפול תקשורת וטיפולים פסיכולוגיים. הוא סבל מבריונות בבית הספר והוכנס לכיתה לחינוך מיוחד.

בקמפוס צ'ו למד תחילה תחום טכנולוגיית מידע ואז עבר לאנגלית. חלק מהמרצים דיווחו על התנהגויות מטרידות: כתיבה של טקסטים אלימים, צילום צעירות מתחת לשולחנות, והפרעות שגרמו לחשד ולפניות לגורמי האוניברסיטה. למרות אזהרות חוזרות, ההנהלה אמרה כי אין מספיק סמכות לפעול כאשר לא קיים איום ישיר.

צ'ו היה בודד ומעורר חרדה בקרב שותפיו לחדר. קיבל מספר אזהרות משטרת הקמפוס בעקבות תלונות על הטרדה. לאחר שאיים על התאבדות הוא נשלח לבדיקות פסיכיאטריות שבהן נקבע כי הוא מסוכן לעצמו ולסביבה, אך לא אושפז בכפייה. בשל כך נשאר זכאי לפי חוק המדינה לקניית נשק.

הטבח התנהל בשני שלבים. השלב הראשון החל במעונות הסטודנטים בבוקר, שם נורו למוות שני סטודנטים. לאחר מכן צ'ו חזר לחדרו, מחק פריטים דיגיטליים ושלח חבילה לכלי תקשורת ובה הקלטת וכתב מכתב שבו הסביר את מניעיו. בשלב השני חדר לנוריס הול, נעל דלתות והחל לירות בקומות העליונות. בסופו של דבר הוא התאבד כאשר שוטרים הגיעו.

צ'ו נכנס לחדר של סטודנטית ולפחות סטודנט נוסף נורה כשניסה לעזור. לאחר מכן חזר לחדרו, הגדיר את הצעדים שאחריהם ושלח חבילה לתקשורת.

בנוריס הול נעל צ'ו דלתות והטיל איום על פיצוץ בניין. הוא ירד לכיתות בקומה השנייה וירה באנשים בתוך כיתות ובמסדרונות. בכמה כיתות סטודנטים ופרופסורים ניסו לחסום את הדלתות ולמנוע כניסתו. כששוטרים פרצו החלו ירי והיורה התאבד.

הרשויות פרסמו תמונות והקלטות שנשלחו בידי צ'ו. השידור עורר מחלוקת בציבור, בטענה כי הוא עלול לקדם זלזול בחיי הקורבנות או לעודד חיקוי. במקביל, חלק מאנשים צעירים, בעיקר בקהילות אסיאתיות בארה"ב, פיתחו תמיכה סימבולית בצ'ו והפכו אותו לדמות שנויה במחלוקת.

דו"ח בדיקה של האוניברסיטה הוגש באוגוסט 2007. הדו"ח מתח ביקורת על האיטיות בתגובה של המשטרה וההנהלה וקבע מגוון המלצות. ההמלצות כללו שיפור תקשורת בין גורמי בטחון ושירותי בריאות, צעדי מניעה, והבהרת נהלי התמודדות עם סטודנטים שעלולים לסכן את עצמם או אחרים. חלק מההמלצות יושמו בשטח.

ב-16 באפריל 2007 קרה אירוע אלים קשה בקמפוס של וירג'יניה טק. תלמיד בא אוניברסיטה, סונג-הוי צ'ו, פגע והרג אנשים והחליט בסוף לקחת את חייו. במצב כזה נפגעו גם תלמידים אחרים ויש שאיבדו את חייהם.

צ'ו נולד בקוריאה והיגר לארצות הברית כשהיה בן 8. המשפחה רצתה להם חיים טובים יותר.

צ'ו היה ביישן מאוד. היו שאמרו שהוא סבל מאילמות סלקטיבית. זה אומר שהוא לא תמיד הצליח לדבר במצבים מסוימים.

הוא היה תלמיד חכם. לפעמים חזר הביתה כועס ולא רצה ללכת לבית הספר.

צ'ו קיבל טיפול אצל רופאים כי היה לו קשה לדבר ולחיות עם אחרים. הוא סבל מבריונות, זה כשחבריו פגעו או ציקצקו עליו.

בקמפוס אנשים דיווחו שהוא התנהג מוזר והפריע. כמה מרצות וחברים התלוננו. האוניברסיטה ניסתה לעזור לו אך אמרה שאין מספיק סמכות לעשות יותר.

חלק מהסטודנטים חששו ממנו והפסיקו לבוא לביתו. הוא קיבל אזהרות ממשטרת הקמפוס.

האירוע התחיל במעונות בבוקר. לאחר מכן צ'ו הלך לבניין הלימודים נוריס הול והתחיל לפגוע באנשים בכיתות. בסוף הוא התאבד.

הוא נכנס לחדר סטודנטית ופגע בה ובאדם נוסף. אחר כך חזר לחדרו ושלח חבילה לתקשורת.

בנוריס הול הרבה אנשים ניסו לחסום דלתות ולהציל חברים. כמה סגל וסטודנטים הצילו אחרים. האירוע נגמר כששוטרים הגיעו והיורה מת.

התקשורת הראתה קטעים שצ'ו שלח. זה עורר דיון אם נכון להראות אותם. לאחר האירוע הוקמה ועדה שבדקה את המחדלים והציעה שינויים כדי למנוע דברים כאלה בעתיד.