הטרדה מינית היא כפייה או התנהגות מינית לא רצויה. כפייה היא שימוש בכוח, באיום או בלחץ כדי להשיג מעורבות מינית. היא כוללת מגע כפוי באיברים מיניים, הערות מיניות חוזרות, או הבטחות לתגמול בתמורה להתנהגות מינית.
דפוס חזרתי של הערות או מעשים מיניים נחשב להטרדה. המשמעות תלויה בהקשר, בצורה שבה זה נאמר, וברצון של האדם המוטרד. אם אדם הביע אי-נוחות וההטרדה נמשכה, זה נחשב להטרדה מינית.
יש קושי להבחין בין חיזור לרומנטיקה לבין הטרדה כי לפעמים חיזור שנראה למסוי אחד כקביל נתפס כאיום על ידי האחר.
מהפכת Me Too (2017) העלתה את המודעות לנושא ברחבי העולם.
באמצעות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מ-1988 הוכנס המושג לחוקי ישראל. בשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית. החוק מונה סוגי התנהגות שנחשבים להטרדה ומכיל עילות פליליות ואזרחיות.
בעבודה הטרדה נחשבת לעבירת משמעת או לעבירה פלילית כשהיא תכופה או חמורה ויוצרת סביבת עבודה פוגענית. קורבנות יכולים גם לתבוע בפיצויים במסגרת אזרחית, גם בלי להוכיח נזק ממשי.
סקר מהמשרד לביטחון פנים (2012) מצא שאחת מכל שלוש נשים תותקף מינית במהלך חייה. סקר זה גם דיווח על תחושת פחד נפוצה בקרב נשים, עם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה.
מרכזי סיוע מדווחים על כ-40 אלף פניות בשנה. מחצית מהפניות אלה כללדו דיווחים על אונס או ניסיון אונס. כ-30% מהפניות היו של מתלוננות שנפגעו כשהיו מתחת לגיל 12.
נתונים ממחקרים מראים שבמקומות עבודה מסוימים, כמו שירות ואירוח, המקרים נפוצים יותר.
קיימות גישות שונות שמנסות להסביר מדוע יש הטרדה מינית:
התאוריה האבולוציונית רואה דחף מיני ופריון כמרכיבים משמעותיים. לפי גישה זו, חלק מהמקרים קשורים בניסיון להשיג יחסי מין, והקורבנות הם לעתים צעירות בגיל פוריות.
הגישה הפמיניסטית מסבירה שהטרדה קשורה למערכת של יחסי כוח פטריארכליים. היא מדגישה ניצול כוח כדי לשלוט ולהכפיף, כמו בוס שמנצל את מעמדו.
בשיחה המחקרית יש גם ממצאים שמצביעים על קורלציות בין פתיחות מינית לבין סיכון להטרדה, אך הממצאים מורכבים ומצויים במחלוקת.
כאשר קיימים יחסי מרות, החוק נותן הגנה מיוחדת. ניצול מעמד כדי להציע הצעות מיניות נחשב להטרדה גם אם הקורבן לא הבעה בפומבי את סירובו.
בתחומים מקצועיים קיימים גם קודי אתיקה שאוסרים על קשרים לא הולמים בין בעל מקצוע ללקוח.
בית הדין לעבודה קבע דוקטרינה של "יחסי השפעה" ב-2022. זו תווך בין יחסי מרות להיעדר מרות. כאשר מי שמטריד יש לו השפעה מקצועית או מעמדית, רף הראיות להוכחת התנגדות הקורבן נמוך יותר.
טיעון נפוץ בהגנה הוא האשמת הקורבן, למשל על לבוש פרובוקטיבי. טענות אלה נתקלות בביקורת כי הן מטילות את האשמה על המותקף ולא על המטריד.
בחברה ובמשפט נדונות שאלות האם התנהגות של הקורבן יכולה להפחית מאחריות העבריין. יש ויכוח משפטי ומוסרי על כך.
קיימת דילמה תיאורטית המשויכת לתזה של "אשמה תורמת" או הפחתת אחריות. יש חוקרים שמבקשים לשקול מצבים מסוימים, בעוד אחרים מזהירים שנימוקים כאלה יפלו בקונפוזיה ויפגעו בזכויות הקורבנות.
מחקרים מצביעים על אמונות שונות בציבור בנוגע לקשר בין לבוש לחשיפה להטרדה. מחקר ישראלי מסוים (2009) מצא שאין קשר ברור בין מאפייניה של האישה לבין הסיכון להטרדה. עם זאת מחקרים משתנים ברמת האמינות והכלליות שלהם.
אקלים ארגוני ומדיניות ברורה משפיעים על הסיכוי להתרחשות הטרדה. מקומות עבודה עם סובלנות או מדיניות חלשה חשופים יותר להתרחשות.
מעט נשים בסביבת העבודה או תחום שאינו טיפוסי לנשים מעלים את הסיכון להטרדה. מעביד שיאמץ מדיניות ברורה ויעניק טיפול פנימי בתלונות יכול להפחית סיכונים.
הטרדה פוגעת בתפקוד הארגון. יש בכך עלויות משפטיות, פגיעה במוניטין, קושי לגייס עובדים, היעדרויות ופגיעה במוטיבציה ובבריאות הנפשית של העובדים.
מקורות יהודיים מכילים דיונים על פיתוי וניסיונות לפתות אף בתקופות קדומות. ההלכה עוסקת בשמירה על גבולות המין המותרים לפי הדין הדתי.
במדינות רבות ההטרדה היא עבירה פלילית שעונשה מאסר. בישראל יש אפשרות להגיש תלונה למשטרה. אך לא כל הנפגעים פונים למשטרה.
החוק מחייב מעבידים למנות אחראי למניעת הטרדה במקום העבודה. במקומות דתיים יש מנגנוני קהילה מיוחדים, ולחברות בינלאומיות יש שיטות פנימיות לטיפול בתלונות.
בשנים האחרונות חברות גדולות שינו מדיניות כדי לאפשר תביעות בבית משפט במקום בוררות פנימית בלבד.
הטרדה מינית היא כשמישהו עושה או אומר דברים מיניים לא רצויים. מיניות כאן קשורה לגוף וליחסים בין אנשים.
דוגמה היא מגע שלא רוצים בו, או הערות צרות על הגוף. אם מישהו אמר פעם אחת משהו ונגמר, זה יכול להיות טעות. כשזה קורה שוב ושוב, זה הטרדה.
בישראל יש חוקים שאוסרים על הטרדה מינית. יש חוק משנת 1998 שמגדיר זאת.
בעבודה החוק מגן על עובדים. אפשר גם לתבוע כדי לקבל פיצוי.
סקר מצא שאחת מתוך שלוש נשים חוות תקיפה מינית בחייהן. מרכזי סיוע מקבלים כ-40 אלף פניות בשנה. חצי מהפניות דיווחו על אונס או ניסיון אונס.
יש שתי דרכים לחשוב על הסיבה להטרדה:
א. גישה שאומרת שחלק מהפעולות קשורות לרצון מיני וניסיון להשיג יחסים.
ב. גישה שאומרת שהבעיה נוצרה מהשלטת כוח ופערי מעמד בין גברים לנשים.
כשהמטריד הוא הבוס או בעל כוח, החוק נותן הגנה מיוחדת.
גם אנשי מקצוע צריכים להיזהר מלנצל את מעמדם.
מישהו עלול להאשים את הקורבן בגלל לבוש או התנהגות. זה נקרא האשמת קורבן. הרבה אנשים אומרים שזה לא נכון להאשים את המותקף.
מומלץ לספר למבוגר אמין אם מישהו מטריד. בישראל אפשר להגיע למשטרה או לפנות לאחראי מניעה במקום העבודה.
יש גם מקומות שמציעים טיפול פנימי בלי לצאת החוצה.
תגובות גולשים