הימנעות מגיוס היא מגוון דרכים להימנע ממילוי גיוס חובה לצבא במדינות ובתקופות שבהן הגיוס הוא חובת אזרח, למשל בארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם ובישראל.
יש להבחין בין שלושה מושגים שונים בקשר לנושא. בכל אחד מהמקרים התוצאה היא פטור מגיוס.
במאה ה־19 ברוסיה הצארית היו גזרות שנקראו קנטוניסטים (יחידות שבהן גויסו ילדים). ילדים יהודים גויסו בכפייה, כדי להטבילם לנצרות ולהרחקם מהמשפחה. השירות הצבאי נמשך כ־25 שנה. קהילות ניסו להשתמט מהמכסה בעזרת נישואי ילדים, פדיון בכסף, שוחד ורישום הילדים כמתים.
בימי מלחמת העולם הראשונה השלטון העות'מאני דרש מאנשים חסרי נתינות להתעת'מן (לקבל אזרחות עות'מאנית) או לעזוב את הארץ. מי שהתעת'מן הוכנס לגיוס בצבא הטורקי. רבים נמלטו, בדרך כלל למצרים, כדי לא לשרת.
בישראל חוק שירות הביטחון (נוסח משולב), תשמ"ו-1986, קובע את הכללים לגבי גיוס, הימנעות ופטור. החוק מאפשר מצבים שבהם אדם אינו מגויס בפועל.
דוגמה: צעירה שמצהירה שהיא שומרת מצוות (ממלאת חוקים דתיים) ומוכיחה זאת נמנעת מגיוס. מי שמציגה הוכחות כוזבות לכך נחשבת להשתמטת גיוס. בנוסף, אדם בעל השכלה נמוכה עלול לא להתגייס גם אם רוצה בכך, מפני שהצבא עשוי לא לגייסו.
גם קבוצות מסוימות אינן חייבות בגיוס בפועל, לפי הסדרים שנקבעים בחוק. בין המקרים המוזכרים: גברים ונשים ערבים, נשים דרוזיות, פטור מסיבות בריאותיות נפשיות או פיזיות, ושחרור מנהלי למי שאינם עומדים בתנאי ההשכלה או בתנאים המינימליים.
הימנעות מגיוס = דרכים לא להיכנס לצבא במדינות שבהן גיוס חובה. גיוס = כשמבקשים שאדם ישרת בצבא. פטור = לא צריך להתגייס.
במאה ה־19 ברוסיה גייסו ילדים יהודים בכוח. רוצים להטבילם (להפוך לנוצרים) ולהפרידם מהמשפחה. השירות היה ארוך, כ־25 שנה. כדי לא ללכת צבא הקהילות ניסו נישואי ילדים, שילמו כסף, נתנו שוחד או כתבו שהילד מת.
במלחמת העולם הראשונה העות'מאנים אמרו לאנשים ללא אזרחות להתעת'מן (לקבל אזרחות עות'מאנית) או לעזוב. מי שהתעת'מן נקרא לשרת. רבים ברחו למצרים כדי לא לשרת.
יש חוק משנת 1986 שקובע מי מגויס ומי לא. צעירה שאומרת שהיא שומרת מצוות (חוקים דתיים) ונחשבת כך לא מגויסת. אם היא משקרת על כך, זו השתמטות. מי שיש לו השכלה נמוכה עלול לא להתגייס גם אם רוצה. יש גם פטורים בגלל בריאות או שחרור מנהלי. בין הקבוצות שלא מגוייסות בפועל מוזכרים גברים ונשים ערבים ונשים דרוזיות.
תגובות גולשים