אפגניסטן, "ארץ האפגנים", הייתה מאז ונחשבת למקום אסטרטגי חשוב. היא עמדה על דרכי מסחר עתיקות כמו דרך המשי, והייתה «כיכר מרכז אסיה» שבה נפגשו דרכי מסחר ומסלולים ממזרח וממערב.
אפגניסטן ידועה בתיישוב מוקדם: יש שם ממצאים פרה-היסטוריים של בני אדם לפני עשרות אלפי שנים, וערים אורבניות כבר סביב 3000 לפנה"ס. הכתבים הראשונים באזור נכתבו במאה ה-5 לפנה"ס, בתקופת האימפריה האחמנית (אימפריה פרסית עתיקה).
אלכסנדר הגדול הגיע לאזור בשנת 330 לפנה"ס והשאיר השפעה הלניסטית. בהמשך האזור עבר לשליטים ושושלות שונות, בין היתר ממלכות יווניות, האימפריה המאורית מהודו, שושלות פרסיות ונוודיות, ואימפריות כמו קושאן, הפרתית והסאסאנית, שכל אחת מהן השפיעה על תרבות, דת וכלכלה.
עמים ושפות: האפגנים מורכבים מקבוצות אתניות רבות, פשטונים, טג'יקים, הזארים, אוזבקים וטורקמנים. הפשטונים הם הקבוצה הגדולה ביותר. נהוג לקשר את מוצא העמים הללו לתנועות פרה-היסטוריות ולגלי הגירה עתיקים. השפות העיקריות הן פשטו ודארי (ניב פרסי), שנבחינו כהמשכיות לשפות ישנות.
חפירות מצביעות על פעילות אנושית עתיקה באזור. אתר דרה-י כור סיפק ממצאים של בני אדם מוקדמים ועצמות ניאנדרטלים, מה שמצביע על נוכחות אנושית לפני לפחות 50,000 שנה. תהליכי חקלאות ועירוניות החלו כאן מוקדם מאוד.
זורואסטריות (דת פרסית עתיקה) הייתה דומיננטית לפני הופעת דתות אחרות. בודהיזם והינדואיזם נכנסו מאוחר יותר, והוכחות לכך ניכרות באתרים כמו גנדהרה, מרכז בודהיסטי עתיק.
יש מחלוקות מחקריות על טיב ממלכת מדי, האם הייתה אימפריה רחבה או ישות קטנה יותר.
אפגניסטן צורפה לאימפריה האחמנית של דריווש הראשון. האזור חולק לפרובינציות (סאטרפים). שמות פרובינציות אלה שרדו בצורות מודרניות של ערים ומחוזות.
אלכסנדר כבש את האזור והקים ערים הלניסטיות. אחרי מותו נחתה כאן הממלכה הסלאוקית.
בסביבות 250 לפנה"ס הוקמה ממלכה יוונית-בקטרית. היא שילבה אלמנטים יווניים ובודהיסטיים ושלטה עד להתפוררותה במאות הראשונות לפני הספירה.
בחלוף הזמן חלקים מאפגניסטן היו תחת השפעה הינדית מאורית. נמצאו ממצאים שמראים על מורשת בודהיסטית נרחבת באזור.
ממהמאה ה-3 לפנה"ס ועד המאות הבאות הפרתים שלטו בחלקים נרחבים מהאזור, והשפיעו על מסחר בין מזרח ומערב.
קושאן שלטה בין המאה ה-1 למאה ה-3, והייתה מעין גשר בין מזרח למערב, עם קשרים לרומא, פרס וסין. בהמשך נחלקה וידעה איבודים טריטוריאליים.
הסאסאנים (אימפריה פרסית מאוחרת) שלטו רבות באזור עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7. דתם הייתה זורואסטרית ואת תרבותם רואים בהשפעה רחבה.
במאה ה-4, 5 קמה ממלכה מקומית בחלקים מצפון אפגניסטן, שהייתה יורשת לחלק ממוסדות קושאן.
הפתליטים (הונים לבנים) שלטו גם הם בחלקים נרחבים, עד שהובסו בשילוב כוחות סאסאנים וטורקיים בסוף התקופה.
רוב השטח שימש כחלק מח'וראסאן ההיסטורי. בתקופה זו לשם "אפגן" הופיע בשימוש לתיאור אזור בין הינדו-כוש לאינדוס, שם ישבו שבטים שלימים נקראו פשטונים.
כיבושי הערבים במאות ה-7, 8 הרחיבו את האיסלאם באזור. חלקים במזרח נשארו בלתי-מוסלמים זמן מה, תחת שליטים מקומיים כמו ממלכת הינדו שאהי.
במאה ה-10, 11 עלו הע'זנווים, שושלת טורקית-פרסית, שהפכה את ע'זני למרכז תרבותי. הם קידמו את התרבות הפרסית.
הע'ורים (מאה ה-12) המשיכו את המורשת הפרסית עד לפלישה המונגולית.
פלישת המונגולים בראשית המאה ה-13 גרמה להרס רב של ערים וישובים. לאחר מכן שלטו כאן שלוחות מונגוליות שהתאסלמו, ובהמשך השושלת הטימורית שיפצה ובנתה מחדש את הערים.
במהלך המאה ה-16 עד ה-18 נחלק האזור בין ספווים פרסים במערב, מוגולים מהודו במזרח, וח'אנות בצפון. קנדהר שימשה אזור חיץ.
במאה ה-18 עלה כוח מקומי בקנדהר, משפחת הותכּ, שהובילה למרד וניהול תקופה קצרה של שליטה אפגנית על חלקים מהאזור והתרחבות לפרס על ידי מחמוד הותכּ.
בשנת 1747 אחמד שאה דוראני איחד שבטים פשטונים והקים אימפריה שבזמן קצר שלטה על שטחים נרחבים שכללו חלקים מהאזורים של היום: אפגניסטן, פקיסטן, ואזורי איראן והודו.
במאה ה-19 ההתנגשות בין בריטניה לרוסיה "המשחק הגדול" השפיעה חזק על אפגניסטן. הבריטים והקיסרות הרוסית קבעו גבולות מודרניים, והבריטים השפיעו על מדיניות החוץ של המדינה.
במאה ה-20 חלו ניסיונות מודרניזציה, במיוחד תחת אמאנאללה ח'אן בשנות ה-20. רפורמות אלו עוררו התנגדות שמובילה בסופו של דבר למהפכות ומלחמות אזרחיות.
נאדיר שאה תפס את השלטון לאחר תלאות, ובנו זאהיר שאה שלט עד 1973. תקופת זאהיר כללה ניסיונות רפורמה ובסוף שנות ה-60 וה-70 התחזקו מפלגות קיצוניות.
בשנות ה-70 בוצעה הפיכה על ידי מוחמד דאוד שאה שביטל את המונרכיה והכריז על רפובליקה. חוסר היציבות נמשך.
ב-1978 המפלגה הקומוניסטית עלתה לשלטון. היא יישמה רפורמות חברתיות ושיתפה פעולה עם ברית המועצות. במדיניות זו היו אלמנטים של חילוניות ושינויי חקיקה, מה שעורר מרידות כפריות רחבות.
ב-1979 פלשה ברית המועצות ולאחר עשר שנות לחימה נסוגה ב-1989. המלחמה גבתה קורבנות כבדים: מאות אלפי אזרחים נהרגו ומיליונים הפכו לפליטים.
לאחר נפילת משטר נג'יבוללה פרצה מלחמת אזרחים. מיליציות ותנועות שונות, בתמיכת מדינות זרות (פקיסטן, איראן, סעודיה), נלחמו זו בזו.
ב-1994 התפתח הטליבאן בדרום. ב-1996 השתלט על קאבול והכריז על אמירות אסלאמית. הוא הטיל חוקים נוקשים במיוחד על נשים ותושבים. נגדו קמה החזית המאוחדת (הברית הצפונית) שבשליטת מסעוד ודוסטום.
הטענות כלפי הטליבאן כללו פגיעה בזכויות אזרחים וטבח באוכלוסיות מסוימות. גם מדינות אזוריות ומיליציות זרות היו מעורבות בלחימה.
ההתנקשות במסעוד ובפיגועי 11 בספטמבר הובילו לפעולה אמריקאית נגד הטליבאן ב-2001. הטליבאן הודח וממשלה בראשות חאמיד כרזאי קמה. כוחות נאט"ו נשלחו לביצוע שיקום ובניית מוסדות.
בשנים שקדמו ל-2021 נמשכה ההילחמות. חלקים מהמדינה חזרו לשליטת הטליבאן. בשנים 2020, 2021 נחתם הסכם בין ארה"ב לטליבאן והחלה נסיגה אמריקאית. ב-15 באוגוסט 2021 הטליבאן כבש את קאבול והממשלה קרסה.
לאחר נסיגת המערב תועדו דיווחים על הגבלות ודיכוי מצד הטליבאן, במיוחד נגד נשים וילדות. כמו כן דווח על עימותים עם דאעש.
אפגניסטן פירושו "ארץ האפגנים". היא עמדה על דרך משי, נתיב מסחר עתיק, והייתה מקום מפגש בין מזרח למערב.
לפני אלפים שנים חיו כאן אנשים. כבר סביב 3000 לפנה"ס היו ערים. דת זורואסטריות (דת פרסית עתיקה) הייתה נפוצה, ואחר כך הגיעו בודהיזם והינדואיזם.
הגיעו לכאן כובשים רבים: אלכסנדר הגדול, ממלכות יווניות והודים, וכן אימפריות פרסיות ומונגוליות. כל כוח ששלט השאיר דברים בתרבות ובערים.
האנשים שם היום משתייכים לעם אחד גדול שמתחלק לקבוצות: פשטונים (הקבוצה הגדולה), טג'יקים, הזארים ועוד. הם מדברים פשטו ודארי, שתי שפות חשובות.
במאה ה-18 אחמד שאה דוראני איחד שבטים והקים מדינה אפגנית חזקה. במאה ה-19 בריטים ורוסים התווכחו על האזור. בריטניה השפיעה הרבה על הגבולות של המדינה.
באמצע המאה ה-20 התחילו שינויים רבים. בשנות ה-70 עלתה לממשלה מפלגה קומוניסטית. ברית המועצות (מדינה גדולה בצפון) שלחה חיילים ב-1979. אחרי עשר שנים הם יצאו.
ב-1990 הופיע ארגון חדש בשם הטליבאן. הוא שלט בחלק גדול מהמדינה וב-1996 כבש את קאבול, בירת המדינה. הטליבאן הטיל חוקים קשים, ופגע בזכויות נשים.
ב-2001 אחרי פיגועים גדולים בארצות הברית, כוחות זרים עזרו להפיל את שלטון הטליבאן. במשך שני עשורים ניסו מדינות רבות לעזור לאפגניסטן.
ב-2021 כוחות זרים עזבו והטליבאן חזר לשלטון. מאז יש דיווחים על הגבלות חדשות ופגיעה בזכויות האדם.
תגובות גולשים